חוקר בשם כריס פאג`ט הצליח לבנות מכשיר שיכול לקרוא RFIDs, קודי זיהוי מבוססים גלי-רדיו, ולהעתיק אותם. מדובר באותם קודים אלקטרוניים שמופיעים על כרטיסי זיהוי חדשים– רישיונות נהיגה, דרכונים ועוד.

פאג`ט בנה את המכשיר מרכיבים שניתן למצוא בכל חנות, ולדבריו עשה זאת כדי להוכיח את הממשלות והגורמים שטוענים שהכרטיסים לגמרי בטוחים ולא ניתן לפרוץ אותם בשום אופן.

בניסוי שנערך ושמתועד בסרטון בכתבה המקורית, הצליח פאג`ט תוך מספר דקות להעתיק את ה-RFIDs של שני דרכונים, ללא ידיעתם של בעלי אותם דרכונים.

חשוב לציין שהתג האלקטרוני עצמו לא מכיל מידע אישי, אבל הוא מקושר למאגרי מידע שמבצעים צימוד בין הקוד לבעל הכרטיס, ומאפשר מעקב אחר הכרטיס ותנועותיו (למשל אם מדובר בכרטיס אשראי).

איגודי זכויות אדם שקוראים להקפיא את המעבר הגורף לשימוש בכרטיסים כאלה מדגישים כי האפשרות להעתקת המספר מהווה צעד ראשון בדרך לזיוף דרכונים ובסופו של דבר לזיוף וגניבת זהויות.

בעבר דיווחנו כי אדם סווג`, אחד ממגישי התוכנית Mythbusters, אמר כי בעקבות לחץ של צוות משפטי מטעם חברות האשראי הגדולות, ערוץ דיסקוברי החליט שלא לשדר פרק לגבי אפשרויות הפריצה ל-RFID.

על פי הדיווח, סווג` סיפר כי אחד מפרקי התוכנית אמור היה להתמקד בפגיעות של RFID לפריצות. אלא, שלדבריו, הרעיון נגנז עקב התנגדות של גופים חזקים במיוחד.

סווג` סיפר כי במהלך הכנת התוכנית, בכירים מטעם המחלקות המשפטיות של החברות אמריקן אקספרס, ויזה, דיסקובר וחברות נוספות, אמרו לערוץ דיסקוברי שלא לשדר את הפרק. לדבריו של סווג`, ערוץ דיסקוברי, תאגיד גדול אשר תלוי במפרסמים, החליט לפעול בעצת חברות האשראי וגנז את הפרק משידור.

בחודש מרץ 2007 דיווחנו כי האקדמיה המלכותית להנדסה של לונדון טענה כי מידע בלתי מוצפן שמאוחסן על שבב RFID בדרכון יכול להיקרא על ידי כל מי שיש לו את הקורא המתאים, אותו ניתן להרכיב בעלות של כ- 20 דולרים.

עם הקורא ניתן להשיג מידע כמו מספר דרכון, שם, היכן היה האדם אחריו עוקבים, מתי, כתובתו, מספר ביטוח לאומי שלו וכו`.