Share


תאריך: 22.06.2009
פ 1358/08
בבית המשפט השלום באר שבע
בפני כב` השופטת דרורה בית אור
מדינת ישראל נ` יצחק חן

העובדות
 
1. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בעבירות זיוף, לפי סעיף 418 אמצע  לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק") ועבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244  סיפא לחוק.
 
2. הנאשם הוא בעליה של חברה.
 
3. במועד כלשהו הוצא נגד החברה צו עיקול זמני על סך 161,843 שח, בבית משפט השלום בכפר סבא.
 
4. לצורך מימוש צו העיקול הועבר צו העיקול לצד שלישי.
 
5. הנאשם הכין מסמך הנחזה להיות ביטול העיקול, בכך שסרק אותו למחשב במשרדו וערך בו שינויים בעזרת תוכנת מחשב הנקראת הצייר של וורד.
 
6. הנאשם מסר את המסמך המזוייף לצד השלישי על מנת להציג בפניו מצג שווא לפיו הוסר העיקול.
 
7. בעקבות הצגת המסמך המזוייף העביר הצד השלישי לנאשם סך של 500,000 שח שהיתה אמורה לשלם לחברה ושלא שילמה אותו, עקב צו העיקול שהוצא כנגד החברה.
 
 
בית המשפט קבע
 
1. במעשיו אלו זייף הנאשם מסמך באופן שערך אותו להיות נחזה כמסמך מטעמו של בית משפט השלום בכפר סבא ובכך גם שיבש הליכים משפטיים.
 
2. ככלל, נאשם שהודה במיוחס לו או שאשמתו הוכחה, יורשע בדינו. ההרשעה היא תוצאה מתחייבת ממהות ההליך הפלילי, באמצעותה מביעה החברה את סלידתה  ממעשה העבירה שביצע הנאשם, במגמה להביא להרתעה אישית ולהרתעה כללית.
 
3. עניינו של הנאשם אינו פשוט כלל ועיקר. שתי העבירות בהן הודה הנאשם שעניינן זיוף ושיבוש מהלכי משפט ונסיבות ביצוען, הינן עבירות בעלות היבט ציבורי משמעותי.
 
4. מדובר בזיוף של מסמך בקלות בלתי נסבלת, באמצעות תוכנת מחשב, שנועד להטות החלטה שניתנה על ידי בית משפט ולהכשיל הליכים שמתנהלים בבית המשפט לגביית חובות. מדובר במעשים חמורים, שמעידים על חוסר מעצורים מוסרי וערכי של הנאשם ועל זלזול במערכת אכיפת החוק. 
 
5. גם אם נבע מעשהו של הנאשם ממצוקה כלכלית, בה היה נתון, אשר גרמה לו לאבד את שיקול הדעת, אין בכך כדי להביא לסטיה מחובת מיצוי הדין בדרך של הרשעה.
 
6. על הנאשם נגזרו העונשים הבאים:
א. 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
ב. 10 חודשי מאסר על תנאי.
ג. קנס כספי בסך של 3000 ₪ או 2 ימי מאסר תמורתו.

9

 

   

בתי המשפט

 

פ 001358/08

בית משפט השלום באר שבע

 

22/06/2009

תאריך:

כב` השופטת ד. בית-אור - סגן נשיא

בפני:

 

 

 

מדינת ישראל – פמ"ד

בעניין:

המאשימה

הינד נבלאסי

ע"י המתמחה

 

 

נ ג ד

 

 

יצחק חן

 

הנאשם

קובי סודרי

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

גזר דין

1.         ביום 18.11.08 הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בעבירות זיוף, לפי סעיף 418 אמצע לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק") ועבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 סיפא לחוק.

 

3.         על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם הוא בעליה של חברת אהרון חמו ובניו (ש.י.א) בע"מ (להלן: "החברה").

 

4.         בתאריך 11.1.07 הוצא נגד החברה צו עיקול זמני על סך 161,843 ₪, בבית משפט השלום בכפר סבא (להלן: "צו העיקול"). צו העיקול הוצא לבקשת חברת יענים ייזום ושרותי בניה בע"מ (להלן: "יענים").

 

5.         לצורך מימוש צו העיקול העבירה יענים את צו העיקול לחברת "פרץ לוזון" (להלן: "פרץ לוזון"), שהייתה בעלת חוב של הנאשם וחבה לו 500,000 ש"ח. לאחר שפרץ לוזון קיבלה את צו העיקול, היא עיכבה ברשותה את מלוא הסך של 500,000 ₪, חרף העובדה שצו העיקול היה על סך של 161,843 ₪.

 

6.         במהלך חודש פברואר 2007 הכין הנאשם מסמך הנחזה להיות ביטול העיקול (להלן: "המסמך המזוייף") בכך שסרק אותו למחשב במשרדו וערך בו שינויים בעזרת תוכנת מחשב הנקראת הצייר של וורד.

7.         הנאשם מסר את המסמך המזוייף לחברת פרץ לוזון על מנת להציג בפניה מצג שווא לפיו הוסר העיקול.

 

8.         בעקבות הצגת המסמך המזוייף העבירה פרץ לוזון לנאשם סך של 500,000 ₪ שהיתה אמורה לשלם לחברה ושלא שילמה אותו, עקב צו העיקול שהוצא כנגד החברה. מתוך הסך של 500,000 ₪ הועבר לנאשם סך של 161,843 ₪, שלא כדין, בשל מצג השווא שהציג.

 

9.         במעשיו אלו זייף הנאשם מסמך באופן שערך אותו להיות נחזה כמסמך מטעמו של בית משפט השלום בכפר סבא ובכך גם שיבש הליכים משפטיים.

 

10.        הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון והורשע בדין. בהסדר הטיעון הוסכם כי לענין העונש כל צד יעלה טענותיו בפני בית המשפט. הוסכם עוד כי הנאשם יופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר לענין העונש. הוסכם כי שירות המבחן יתייחס בתסקירו לבקשת הנאשם לבטל את הרשעתו בדין.

 

11.        לנאשם אין הרשעות בעברו.

 

תסקיר שירות המבחן:

12.        מעיון בתסקיר עולה כי מדובר בנאשם בן 41, נשוי , אב ל- 3 ילדים, כולם קטינים. הנאשם שירת שירות צבאי מלא וכן שירת 3 שנים בקבע וממשיך עד היום לשרת שירות מילואים פעיל. בשנים האחרונות עובד הנאשם בחברת הבניה, שברשות אביו כקבלן ומנהל עבודה. הנאשם קצין בחטיבת הצנחנים בתפקיד מ"פ מפקדה ומשרת במילואים, השתתף לאחרונה בתרחיש מיוחד בחודש ינואר 2009.

 

13.        שירות המבחן מתרשם כי הנאשם מתפקד באופן נורמטיבי בתחומי חייו השונים והאופן בו ביצע את העבירה בתיק דנן אינו מאפיין את חשיבתו והתנהגותו.

 

14.        עוד עולה מהתסקיר כי בשנים האחרונות חווה הנאשם משבר בחייו, כולל בתחום הכלכלי וחש קושי בהתמודדות עם מצבו. עם זאת, מציינת קצינת המבחן כי ממסמכים ואישורים שהוצגו בפניה, ממקומות העבודה של הנאשם עולה כי הנאשם מבצע את עבודתו לשביעות רצון כל המעורבים.

 

15.        אשר לעבירות המיוחסות לו – בפני שירות המבחן לקח הנאשם אחריות מלאה על ביצוען, מכיר בחומרת מעשיו ומבטא חרטה. הנאשם שיתף את שירות המבחן בכך שבתקופה שקדמה לביצועה העבירות הוא נקלע לקשיים כספיים ואף נאלץ למכור את בית המשפחה ובמצב זה הפעיל שיקול דעת מוטעה בעת ביצוע העבירות.

 

16.        שירות המבחן מתרשם כי לנאשם בסיס ערכי תקין וכי הסיק מסקנות מן הארוע. עוד מתרשם שירות המבחן כי העבירות אינן מאפיינות את אורח חייו של הנאשם.

 

17.        שירות המבחן מציין כי הרשעה בדין עלולה לפגוע באופן משמעותי בשיקומו התעסוקתי של הנאשם. כן תפגע ההרשעה גם בתחומי חייו האחרים ובמעמדו הציבורי של הנאשם.

 

18.        לאור האמור ממליץ שירות המבחן על ביטול הרשעתו של הנאשם. שירות המבחן ממליץ להשית על הנאשם עבודות של"צ בהיקף של 350 שעות.

 

טיעוני ב"כ המאשימה 

19.        עמדת המאשימה הינה כי אין לבטל את הרשעתו בדין של הנאשם. לדברי ב"כ המאשימה במעשיו כמפורט בכתב האישום, פגע הנאשם קשות באמון הציבור ובצווי בית המשפט.

לדבריו מעשי הנאשם חמורים: הוא הצליח להניח ידיו על סכום גבוה מעל הסך של 161,843 ₪, כשהפיתוי לבצע עבירות כמו אלו שאותן ביצע הנאשם הוא גדול. לכן לדבריו נדרשת הרתעה משמעותית.

עוד לדבריו מדובר באדם נורמטיבי, שלא היסס לזייף מסמכי בית משפט. מפנה למקרים בהם נידונו נאשמים בגין מעשים כמו אלה שאותם ביצע הנאשם למאסר בפועל.

מדובר בעבירות חמורות, שבעניינם גובר האיטרס הציבורי על פני נסיבות אישיות של הנאשם.

לאור האמור מבקש ב"כ המאשימה להותיר את ההרשעה על כנה ולהשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי.

 

            טיעוני ב"כ הנאשם 

20.        בראשית טיעוניו הגיש ב"כ הנאשם מספר מסמכים שכללו את מסמכי הטלת העיקול, תשובת המחזיק, בקשת רשות להתגונן, בקשה להמרת העיקול בהסכמה, החלטה מיום 21.5.07 על ביטול העיקול. כמו כן הוגשו אימרת הנאשם במשטרה והעתק רשיון הקבלן. ב"כ הנאשם התייחס לחרטה ולצער, שהביע הנאשם על המעשים שביצע. לדבריו, הודה הנאשם בפני בית המשפט בהזדמנות הראשונה בכתב האישום המתוקן ולקח אחריות על מעשיו.

 

21.        ב"כ הנאשם מבקש לבטל את הרשעתו בדין של הנאשם ולאמץ את החלטת שירות המבחן. לדבריו, אין חולק בדבר הפסול שבמעשה הזיוף והשיבוש שעשה הנאשם. יחד עם זאת, מדובר במעשה שנעשה ברף הנמוך של הכוונה הפלילית, נבע מתוך מצוקה כלכלית. לטענתו, כעולה מעובדות כתב האישום, צו העיקול שהוצא היה על סך של 161,846 ₪ אך חברת פרץ לוזון ניצלה את העיקול ועיכבה תחת ידה את מלוא החוב שהיא חבה לנאשם בסך של 500,000 ₪, דבר שיצר אצל הנאשם לחץ קשה בתזרים המזומנים של החברה הקבלנית שאותה הוא מפעיל.

 

22.        לטענת ב"כ הנאשם ברגע של אובדן שיקול דעת פעל הנאשם כמתואר בכתב האישום. בסופו של דבר בוטל צו העיקול בחודש מאי 2007, בטרם נחקר הנאשם במשטרה. כאמור, הודה הנאשם בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי יקר. מדובר בנאשם שכל אורחות חייו ודפוסי התנהגותו הם נורמטיבים, הוא אדם חיובי שתרם למדינה ולחברה, כולל שירות צבאי מלא ושירות מילואים, כמפורט במסמכים שהוגשו בעניין זה. הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

 

23.        טוען ב"כ הנאשם כי השארת ההרשעה בדין תהווה "מכת מוות" לנאשם ולמשפחתו, שכן בהיותו קבלן בניין הוא לא יוכל להרשם כקבלן, עפ"י הקבוע בחוק רישום הקבלנים תשכ"ט – 1969, בשל ההרשעה בדין. מכל האמור לעיל מבקש ב"כ הנאשם לבטל ההרשעה בדין ולקבל את המלצת שירות המבחן.

 

            דברי הנאשם:

24.        הנאשם הביע חרטה ובושה על מעשיו, ציין כי הוא לוקח אחריות מלאה על המעשה שעשה, חזר על הנסיבות שהביאוהו לבצע את המעשה, שהינו הלחץ הכלכלי שבו היה נתון. הבהיר כי לא לקח את הכסף לכיסו אלא הכסף שקיבל, הועבר לספקים איתם הוא קשור בעבודה. עוד לדבריו, מיד עם קבלת צו העיקול פנה להסרת העיקולים בדרכים המקובלות וחזר והביע התנצלות על מעשיו.

 

דיון:

25.        המסגרת הנורמטיבית: 

ככלל, נאשם שהודה במיוחס לו או שאשמתו הוכחה, יורשע בדינו. ההרשעה היא תוצאה מתחייבת ממהות ההליך הפלילי, באמצעותה מביעה החברה את סלידתה ממעשה העבירה שביצע הנאשם, במגמה להביא להרתעה אישית ולהרתעה כללית (ע.פ. 9262/03 פלוני נ. מדינת ישראל פ"די נ"ח (4) 869).

 

26.        עם זאת, נתונה לבית המשפט סמכות לפי סעיף 192א. לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 (להלן:"החסד"פ") ולפי סעיף 71א (ב) לחוק העונשין לבטל את ההרשעה גם לאחר הכרעת הדין. הוראות אלה מאפשרות לבית המשפט מרווח של שיקול דעת לבחון את נסיבותיו האישיות של הנאשם אל מול האינטרס הציבורי.

 

27.        וכך אומרת כב` השופטת פרוקצ`ה בע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ. פלוני פד"י נ"ד (3) 685:

"משמתבקש בית המשפט לשקול אימתי יחיל את הכלל המדבר בחובת הרשעה ומתי יחיל את הכלל בדבר המנעות מהרשעה נדרש איזון שיקולים המעמיד את האינטרס הציבורי אל מול נסיבותיו האינדבידואליות של הנאשם בראייה כוללת. נשקל מן הצד האחד הצורך במיצוי של ההליך הפלילי בדרך של הרשעת העבריין כדי להשיג בכך בין היתר את גורם ההרתעה והאכיפה השיוויונית של החוק. שיקול ציבורי זה פועל במשנה תוקף ככל שחומרת העבירה גדולה יותר והנזקים לפרט ולציבור מביצועה גוברים.

כנגד השיקול הציבורי נשקל עניינו של הפרט הנאשם. ובמסגרת זו נבחנים נתונים שונים הנוגעים אליו וביניהם – טיב העבירה אותה עבר וחומרתה, עברו הפלילי, גילו, מצב בריאותו והנזק הצפוי לו מההרשעה. באשר לנאשמים בגירים במאזן השיקולים האמור גובר בדרך כלל השיקול הציבורי ורק נסיבות מיוחדות חריגות ויוצאות דופן תצדקנה סטייה מחובת מיצוי הדין בדרך של הרשעת העבריין וזאת לרוב כאשר עלול להיווצר יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי מהרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה והנזק הצפוי לעבריין מההרשעה".

 

28.        הכללים להמנעות מהרשעה או ביטול הרשעה נוסחו על ידי כב` השופטת דורנר בפסק הדין בע"פ 2083/96 תמר כתב נ. מדינת ישראל (פד"י נב (3) 337) (להלן: "פסק הדין כתב") באופן הבא:

"הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר 2 גורמים: ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסויים על ההרשעה, בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים".

 

29.        בעיקרו של דבר נועדו כללים אלה למקרים יוצאי דופן "בהם אין יחס סביר בין הנזק הנגרם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה" (רע"פ 432/85 רומנו נ.מדינת ישראל).

 

מן הכלל אל הפרט:

30.        עניינו של הנאשם שבפני אינו פשוט כלל ועיקר. שתי העבירות בהן הודה הנאשם שעניינן זיוף ושיבוש מהלכי משפט ונסיבות ביצוען, הינן עבירות בעלות היבט ציבורי משמעותי. מדובר בזיוף של מסמך בקלות בלתי נסבלת, באמצעות תוכנת מחשב, שנועד להטות החלטה שניתנה ע"י בית משפט ולהכשיל הליכים שמתנהלים בבית המשפט לגביית חובות. מדובר במעשים חמורים, שמעידים על חוסר מעצורים מוסרי וערכי של הנאשם ועל זלזול במערכת אכיפת החוק. 

 

31.        בהתאם להלכה הפסוקה אי הרשעה מהווה חריג לכלל, לפיו אם הוכח ביצוע העבירה יש להרשיע את הנאשם. רק בנסיבות יוצאות דופן, כאשר אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן העבירה לבין חומרת העבירה, נוקט בית המשפט בהליך ללא הרשעה.

 

32.        שירות המבחן, שהינו הגורם המקצועי, שם דגש על נסיבותיו האישיות של כל נאשם ונאשם, אורח חייו ועיסוקו ובהתאם לכך ניתנת המלצתו. מהמסמכים שהוצגו בפני ומהתסקיר של שירות המבחן עולה כי מדובר בנאשם שניהל אורח חיים נורמטיבי, הקים משפחה, עבד לפרנסתו ותרם את תרומתו למדינה ולחברה. עוד עולה בבירור כי מדובר בנאשם שהפנים את חומרת מעשיו ואף לקח אחריות עליהם והביע חרטה.

 

33.        יחד עם זאת, מצאתי כי שני התנאים המצטברים כאמור בפסק הדין "כתב", היכולים במקרים חריגים להצדיק אי הרשעה, אינם מתקיימים במלואם בנסיבותיו של התיק שבפני. שיקול השיקום של הנאשם, שהינו התנאי הראשון ואשר מתקיים בעניינו של הנאשם, אינו מאפשר בנסיבות המקרה שבפני לוותר על ההרשעה, בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, שזה התנאי השני המצטבר.

 

34.        אומרת על כך כב` השופטת דורנר בפרשת "כתב": "אכן ענישתו של נאשם היא אינדיבידואלית ובית המשפט בוחן עניינו של כל נאשם ונאשם ואינו קובע את עונשו אך על פי מהות העבירה. ואולם מהותה של העבירה, הצורך בהרתעת הרבים ובעבירות שקורבנן אינו הפרט אלא הציבור כולו אף הוקעת מעשי העבירה – בצירוף מדיניות ענישה אחידה ככל האפשר – על יסוד שיקולים אלה – כל אלה משמשים כגורמים העלולים לגבור אף על שיקומו של נאשם."

 

35.        מדובר בנאשם שפעל לאחר תכנון מוקדם, בקור רוח, כשהוא מכין מסמך מזוייף הנחזה לביטול עיקול, שלכאורה נערך ע"י בית המשפט. את המסמך המזוייף העביר הנאשם לידי פרץ לוזון וקיבל לידיו כספים, שחסו תחת צו עיקול כחוק. גם אם נבע מעשהו של הנאשם ממצוקה כלכלית, בה היה נתון, אשר גרמה לו לאבד את שיקול הדעת, אין בכך כדי להביא לסטיה מחובת מיצוי הדין בדרך של הרשעה. באיזון שבין האינטרס הציבורי והצורך לשוויון בפני החוק, לבין שיקולי השיקום של הנאשם ונסיבותיו האישיות, שילקחו בחשבון לענין שיקול העונש, מצאתי כי אין מקום לביטול ההרשעה של הנאשם.

 

36.        אשר לעונש – המאשימה עתרה להשתת עונש מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס. הפסיקה שדנה בעבירות של בידוי ראיות ושיבוש מהלכי משפט מלמדת על נקיטת החמרה והשתת עונשי מאסר בפועל. (ע"פ 5586/91 ועקנין נ. מדינת ישראל, ת"פ ירושלים 1524/00 מדינת ישראל נ. אביב).

 

37.        יחד עם זאת, אני זוקפת לזכותו של הנאשם את הודאתו בהזדמנות הראשונה, את החרטה והבושה הכנה שהביע, את העדר עברו הפלילי, את תרומתו לחברה ולמדינה ואת האמור לגביו בתסקיר החיובי של שירות המבחן. בשל כל אלו ובשל כך שמדובר באירוע יחיד מצאתי להשית על הנאשם מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות.

 

38.        אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.         5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

 

ב.         10 חודשי מאסר על תנאי.

 

ג.          קנס כספי בסך של 3000 ₪ או 2 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב – 5

             תשלומים של 600 ₪ כל תשלום החל מיום 1.9.09 ואילך.

 

ד.         קובעת לדיון לקבלת חוות הדעת של הממונה על עבודות שירות ליום 21.7.09 בשעה 08:30. הדיון יתקיים באולם המעצרים.

 

ה.         כתובת הנאשם רח` סיגלון 6 עומר, פלאפון 054-7424140.

 

ו.          עותק החלטה זו ישלח לשירות המבחן.

 

ז.          הודע לנאשם כי היה ולא יתייצב, ישמע המשפט בהעדרו.

 

ניתן היום ל` בסיון, תשס"ט (22 ביוני 2009) במעמד הצדדים

ד. בית אור, שופטת

סגן נשיא

 

 

 

001358/08פ 134 לבנה טלגאוקר



22/06/2009



חדשות
ארצות הברית  | שכפול מפתחות מקוון טורף את הקלפים  
בינלאומי  | ארה"ב ורומניה עצרו למעלה מ-100 עברייני מחשב  
ארצות הברית  | האקר גניבת האשראי: "פעלתי בשם השירות החשאי"  

מאמרים
ארצות הברית  | יש לנו חוק אך הוא לא אכיף  
ישראל  | אינטרנט פלילי - אינטרנט אקסטרה 75  
ישראל  | הורשע צעיר שהציף שרתי מחשב וגרם לקריסתם  

פסיקה
ישראל  | ת``פ 3807-09 (השלום ראשון לציון) מדינת ישראל נ פפיסמלוב ואח`  
ישראל  | פ 40287/07 (מחוזי ת``א) מדינת ישראל נ` אדוארד נסימוב  
ישראל  | פ 1847/07 (שלום חיפה) מדינת ישראל נ` קוריאט קלוד  

חקיקה
ישראל  | הצעת חוק העונשין (תיקון- משחקים אסורים, הגרלות והימורים ברשת האינטרנט), התשס``ז  
ישראל  | חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-נתוני תקשורת), התשס``ח - 2007  
ישראל  | תיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תפיסת חומר מחשב), התשס``ג 2003  

מקורות מקוונים
קנדה  | המרכז הבינלאומי למניעת הפשיעה - ICPC  
גרמניה  | המרכז האינטרנטי למחקרי שחיתות - ICGG  
אילינוי  | הלשכה הלאומית לפשעי ביטוח - NICB  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2017