Share
10/07/2009 | אביב אילון, עו``ד | ישראל
מאגר ביומטרי - ועוד איך פרנויה!



 

לא ברור לי מדוע אצה דרכו של חבר הכנסת מאיר שטרית ומהיכן נובעת דבקותו במטרה להעביר במהירות הבזק את דבר החקיקה בעניינו של מאגר נתונים ביומטריים הידוע כ- "הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט – 2008", מבלי ליתן את הדעת למספר לא מבוטל של סוגיות בעייתיות, זאת בלשון המעטה.

 

הלוואי ומר שטרית היה משקיע פרומיל מן האנרגיה החקיקתית שאחזה בו להעברת חוקים חשובים ונחוצים יותר אשר בחלקם מונחים על שולחן הכנסת מזה שנים רבות, למשל חוק מסחר אלקטרוני.

 

שלא תבינו לא נכון, לזיהוי ביומטרי יתרונות אדירים, בדיוק כשם שלתחנת כוח גרעינית לצורך יצור חשמל יתרונות. יחד עם זאת, אם ניהול ותפעול תחנת כוח גרעינית יתבצע באופן רשלני, ההשלכות מבטלות בשישים את היתרונות. לא בכדי חבר הכנסת מיכאל איתן אמר כי "זליגת של המאגר גרועה מאסון צ`רנוביל".  

 

מלומדים רבים, בעלי הכשרה וניסיון רב בתחום הגנת הפרטיות הביעו זה מכבר את דעתם לגבי החיפזון הבלתי מוסבר להאצת החוק. כך למשל, ד"ר מיכאל בירנהק אשר עוסק מזה שנים רבות בחקר וישום הזכות לפרטיות בעידן המידע כתב ללא כחל וסרק " להצעת החוק יש השלכות קשות על זכות היסוד לפרטיות, היא מורכבת מבחינה טכנולוגית ומינהלית, היא מעוררת שאלות משפטיות-חוקתיות מורכבות, ויש לה השלכות כלכליות, מדיניות וביטחוניות. לציבור יש מה לומר בנושא הזה, ולא היה מקום ל"מחטף ציבורי", אבל ערב בחירות, אולי זו ציפייה תמימה מדי מחברי הכנסת."

 

אל דבריו אלה הצטרפו רבים וטובים, כמו האגודה לזכויות האזרח בישראל, אשר הציגו יריעה רחבה של בעיות ושאלות נוקבות אשר הצעת החוק הציפה. קיוויתי כי, אולי הפעם ולאחר שערב הבחירות חלף לו, ישכיל המחוקק להקשיב לאלה אשר באמת מבינים ויבחן שוב את תוצרי החוק המוצע ואולי אף את הדרך הקלוקלת שבה עוברים דברי חקיקה, כך כלאחר יד.

 

והנה, יו"ר הועדה אשר דנה בהצעת החוק והשלכותיה אומר, בזו הלשון: "נניח שיקחו את טביעות האצבעות שלך. מה כבר יעשו איתה? די לפרנויה הזו". אם עד עכשיו קיוויתי כי הסיבה המרכזית לבחינתו מחדש של החוק נובעת ולו רק מן העובדה, שאין עליה עוררין, כי מדינת ישראל אינה ערוכה להתמודד עם השלכות החוק. עכשיו, לאחר שקראתי את אשר נושא הלפיד אמר, התחלתי להיות באמת מודאג.

 

הפרנויה שאוחזת בנו, אינה תמוהה. אנו פשוט מודעים לכך שמדינת ישראל אינה ערוכה להחזיק ולנהל מאגר מידע רגיש שכזה. לא צריך לחפש הרבה בשביל להגיע למסקנה זו. מדו"ח מבקר המדינה אשר הדיו עליו עדיין לח, התברר כי הממשל הישראלי אינו מסוגל לבצע מטלות פשוטות אשר נועדו להגן על מידע רגיש המאוחסן במאגר קיים, קל וחומר ככל שנוגע למידע ביומטרי.

 

כך למשל, קיימים ליקויים חמורים באחזקתו וניהולו של מידע אישי ורגיש במיוחד המוחזק במשרד הפנים ואף חלק ממידע זה זלג לידי גורמים בלתי מורשים. מבקר המדינה גם מציין כי הרשויות אשר אמונות על מידע רגיש זה לרבות משטרת ישראל לא עשו דבר כדי למצוא את הגורמים והסיבות לזליגתו.

 

אם אין די בכך, דפדפו עמוד אחד קדימה בדו"ח ותיווכחו לדעת כי מבקר המדינה מצא כי המידע הרגיש אשר כבר נמצא בידי השלטון - נגיש לגורמים בלתי מורשים. חושבים שזה חמור? טעות בידכם. מתברר גם כי אלה אשר מורשים לגשת למידע עושים בו שימוש אסור. מבקר המדינה מסכם באופן שאינו משתמע לשני פנים כי "יש לראות בחומרה את כישלונה של רשות האוכלוסין בהגנת פרטיותם של אזרחי מדינת ישראל".

 

כנראה שחבר הכנסת שטרית אינו מודע למסקנות אלה של מבקר המדינה ולכן אמר קבל עם ועדה "די לפרנויה הזו". אז זהו, שהפרנויה של אלה אשר באמת מכירים את התנהלות המערכות השונות בישראל, הן הטכנולוגיות והן האנושיות, מוצדקת ולא בכדי.

 

ומה הנימוקים שחבר הכנסת שטרית מספק לקהל בוחריו. נימוקים אשר אמורי להפיס דעתם לגבי העומק המחשבתי שהוקדש לחקיקתו של החוק. הנימוק הראשון מתבסס על כך שקיימים מאגרים ביומטריים במדינות אחרות. אז מה, אם כולם קופצים מהגג גם אנחנו צריכים לקפוץ? מעבר לכך, בהזדמנות זו אולי כדאי לבדוק האם גם אותן מדינות מתנהלות ברשלנות רבתי כפי שמדינת ישראל מציגה ככל שנוגע לשמירה על וגישה אל מידע רגיש. מעבר לכך, גם במדינות בהן קיימים מאגרים ביומטריים, התברר כי הדברים אינם פשוטים כל כך. נזכיר כי בשנת 2006, בהולנד, מדינה מתוקנת לכל הדעות, נחשף כי ניתן די בקלות לגנוב את המידע הביומטרי ולעשות בו שימוש למטרות התחזות.

 

אכן, במדינות אחרות חוקקו חוקים והוקמו מאגרים ביומטריים. ברם, בניגוד למדינת ישראל, במדינות אלה החקיקה עברה מערכת סינון קפדנית וביקורת ראויה על כל האספקטים הרלוונטיים לאיסוף, שמירה, ניהול ושימוש במאגר שכזה. זה גם המקום לומר כי יצירתו של מאגר ביומטרי נתפס בתפוצות כעניין חשוב. עד כדי כך שיש להביא למפתנו של הציבור את השאלה האם הוא מעוניין להיכנס לעידן הביומטרי.

 

כך למשל בשוויץ, לפני כחודשיים, הוצגה השאלה לציבור השווצרי. העובדה שעניין זה הצריך משאל עם מעידה על חשיבותו ובמקרה זה ניכרת החשיבות גם מן התוצאה. בדמוקרטיה, כמו בדמוקרטיה הציבור השוויצרי הצביע כי ברצונו לקבל את התעודה הביומטרית, אך עשה זאת ברוב דחוק במיוחד של 5,504 קולות אשר הטו את התוצאה ל-50.1% בעד.

 

אינני בטוח כי גם בארצנו יש מקום להציג את שאלת הצורך במאגר ביומטרי במסגרת משאל עם. יחד עם זאת, הגיע הזמן לשים קץ לשיטה הקלוקלת שבה המחוקק מעביר במחטף דברי חקיקה בעלי השלכות הרות גורל, מסיבות לא ברורות ולפעמים אף לא ראויות.

כאשר מיטב המומחים בישראל, אשר להם ידע וניסיון רב בכל הנוגע להגנת הפרטיות, אבטחת מידע, התנהלות ראויה בסביבת מידע רגיש וכיו"ב, חוזרים וקובעים כי מדובר בחוק מסוכן במיוחד. כאשר מבקר המדינה קובע באופן חד משמעי כי המדינה אינה מסוגלת להתמודד עם ניהולו של מידע רגיש פחות. לא ברור מדוע המחוקק מתעלם ועוד יותר לא ברור מדוע אף אחד לא יוצא לרחובות.

 

אמנם השלכות הצעת החוק אינן ממשיות מספיק בכדי להיתפס בדעת הקהל כחמורות כשם שהטלת מע"מ על פירות וירקות נתפס. אך זהו מקסם שווא. לטעויות והמחדלים שייווצרו עם חקיקת חוק מאגר ביומטרי תהינה השלכות כה חמורות ומהותיות שממשיותן ארוכת הטווח לא תפסח על אף אחד מאיתנו.

 

מדוע שהמחוקק לא יעשה משהו מועיל ויוודא כי התנאים הבסיסיים ביותר בניהול והגנה על מידע רגיש יתקיימו, לפני שהמחוקק יכריח את כל אזרחי המדינה למסור את המפתחות על זהותם לידי גורם רשלן. זו שאלה שכנראה אינה מטרידה כרגע את חבר הכנסת שטרית, הרי מבחינתו – מה כבר יכול לקרות?

 

 



10/07/2009



חדשות
ישראל  | הכנסת מאשרת בהליך בזק - המאגר הביומטרי כבר כאן  
ישראל  | חוק הביומטרי אושר – מסירת טביעת אצבע תהיה אופציונאלית  
ישראל  | נשיא איגוד האינטרנט הישראלי יוצא נגד המאגר הביומטרי  

מאמרים
ישראל  | מאגר ביומטרי בישראל – האם אנו באמת זקוקים לו?  
ללא  | פרטיות בעידן טראמפ  
ישראל  | אין פרטיות במערכת רשומה רפואית בישראל  

פסיקה
ישראל  | בג"ץ 3809/08 האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' משטרת ישראל ואח'  
ישראל  | ע``א 1622/09 (בית המשפט העליון) גוגל ישראל נ` חב` ברוקרטוב ואח`  
ישראל  | רע``א 2940/10 (בית משפט עליון) גרפונט בע``מ ואח` נ` גיא פלג ואח`  

חקיקה
ישראל  | חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס'...)(תיקונים שונים) התשע"ב-2012  
ישראל  | תקנות האזנת סתר (בקשה להיתר האזנה), התשס``ז-2007  
ישראל  | הצעת חוק לקבלת נתוני תקשורת וקובצי נתונים ממאגר מידע של בעל רישיון בזק  

מקורות מקוונים
ישראל  | האח הקטן-הבלוג של עו``ד אבנר פינצ`וק  
בולגריה  | נציב הגנת הפרטיות הפרטית - CPDP  
פינלנד  | משרד נציב תלונות הציבור להגנת הפרטיות של פינלנד  






מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2017