תאריך: 27.12.2009
תמש 29442/05
בית משפט שלום הרצליה
בפני כב` השופט צבי דותן
רן לפיד נ` שי אלבינצר
העובדות
1. תביעת לשון הרע בגין שתי הודעות שפורסמו על ידי הנתבע בפורום האינטרנט של עמותה העוסקת בקידום הנהיגה והספורט המוטורי בישראל.
2. התובע הוא עורך דין והיה חבר העמותה ושימש יועצה המשפטי. התובע גם עסק בהתקנות תוכנות במכוניות ספורט והיה הספק והמתקין היחיד בישראל של אותן תוכנות.
3. הנתבע הוא עורך דין וחבר העמותה ומשמש גם כדובר עמותה.
4. הפרסום הראשון, נעשה לאחר שהתובע כתב הודעה בפורום. הנתבע פרסם הודעה בה הוא מייחס לתובע גיבוב של שטויות.
5. בפרסום השני, שנעשה לאחר שחבר עמותה אחר ביקש למחוק את הפרסום הראשון של הנתבע בפורום, כתב הנתבע כי התובע משקר ומסלף מידע, נותן ייעוץ משפטי שגוי ומנסה לנצל את מעמדו כיועץ משפטי לטובת אינטרים פרטיים.
6. התובע הגיש תביעת לשון הרע בגין שני פרסומים אלה שעשה הנתבע.
בית המשפט קבע
1. הפרסום הראשון אינו לשון הרע. הפורום משמש לקיום דיונים ערים בנושאים המעסיקים את חברי העמותה. זאת תרבות השיח המקובלת בפורום העמותה, שבו התפרסמו הודעות דומות. מדובר בשפה מקובלת והדברים אינם עלולים לפגוע בהערכה לה זוכה התובע בעיני חברי העמותה.
2. הפרסום השני הוא לשון הרע חלקי.
3. ייחוס שקרים וסילוף מידע לתובע על ידי הנתבע אינו מהווה בנסיבות העניין משום לשון הרע על הנתבע. התובע הוא זה שפתח במתקפה והנתבע השיב לדברים.
4. ייחוס מתן ייעוץ משפטי שגוי לתובע הוא בספק לשון הרע. בנסיבות העניין, שהדברים הובאו כתשובה ישירה ועניינית לטענות התובע.
5. הטענה כי התובע ניסה לנצל את מעמדו שיועץ משפטי לטובת אינטרסים פרטיים, מהווה פרסום לשון הרע. מדובר למעשה בהאשמת התובע בשחיתות. הקורא הסביר אינו נכנס לאבחנות המשפטיות בין נסיון לבין ביצוע של ניצול מעמד. מרכיב הפרסום התקיים.
6. טענת אמת בפרסום התקבלה, אך המרכיב השני שלה, עניין ציבורי, לא התקבל ולכן הגנה זו אינה עומדת לנתבע.
7. טענת תום לב אינה יכולה לעמוד לנתבע מאחר ופרסם עובדה ולא הביע דעה בתום לב.
8. לתובע לא עומדות הגנות תום לב נוספות מאחר ולא היתה עליו חובה כלשהי לבצע את הפרסום כלפי הנתבע. אין מדובר גם בזוטי דברים ומעשה של מה בכך.
9. הנתבע ישלם לתובע סך של 3,500 ש"ח בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 1,000 ש"ח.