Share
11/06/2012 | אביב אילון, עו"ד | ישראל
נאשם בעבירות מחשב - העתקת את כל ראיות התביעה?

במהלך חקירת עבירות מחשב בכלל ועבירות אינטרנט בפרט, נאסף מידע רב המוחזק באמצעים דיגיטליים ופיזיים ואינו נגיש לנאשם. לאחר הגשת כתב האישום, רשאי הנאשם לעיין בכל חומר החקירה שנאסף ולהעתיקו. למרות ה"טכניות" של שלב זה, לקבלת מלוא הראיות בתיק חשיבות רבה לצורך קבלת הגנה ראויה ולכן העתקת חומר החקירות הינו שלב חשוב מאוד. קבלת מלוא הראיות בתיק על רבדיהן, באופן זהה לאלה שנתפסו על-ידי הרשות החוקרת, לפעמים יכול להטות את הכף מהרשעה לזיכוי.

עבירות מחשב  ועבירות אינטרנט הפכו לעניין שכיח למדי. בשנים האחרונות הנגיעה הדיגיטלית בכל אספקט של חיינו תרמה לשטף כתבי אישום במגוון רחב של עבירות כגון: גניבת מידע, פגיעה בפרטיות, לשון הרע, הימורים, קניין רוחני, חדירה לחומר מחשב, נגיפי מחשב, הונאה, הרצת מניות ועוד. ממש לאחרונה, בבג"ץ 3809/08 האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' משטרת ישראל ואח'בעת שדן בחוקיות ההסדרה הנורמטיבית לקבלת נתוני תקשורת, ציין בית המשפט העליון כי על המדינה לשמור על יתרון אל מול הפשיעה הטכנולוגית המתעצמת. לשם כך, העמיד המחוקק מספר לא מבוטל של כלים לצורך אכיפת החוק והמדינה אינה מהססת לעשות שימוש בהם על בסיס קבוע.

כך למשל, במהלך החקירה, הסמויה והגלויה, הרשות החוקרת יכולה לבקש ולקבל צווי האזנת סתר לתעבורת מידע ממוחשב (Lawful IP surveillance) , צווי חיפוש במחשבים ובכלל להניח ידיה על ערב רב של ראיות אלקטרוניות. הדיון בעניין ראיות אלקטרוניות נסוב בדרך כלל סביב האופן שבו נתפסו והאם הן קבילות להצגה בהליך המשפטי. במאמר זה נתמקד דווקא בחשיבות קבלת הראיות במלואן ובמצבן בעת התפיסה, בין היתר לאור הקושי הטכני בהעתקתן אשר עלול להופיע במגה תיקים או בתיקים בהן קיים מידע דיגיטלי רב.

ראיה מרובדת

לאחר גיבוש חומר החקירה והחלטה להגיש כתב אישום, מטבע הדברים, נציגי המדינה יעשו כל שביכולתם כדי להוכיח כי ההחלטה להגיש כתב אישום נכונה וכי הנאשם אשם. הנאשם, מצידו,  יעשה בדיוק את ההפך. בשלב הזה הממרה - אלוהים נמצא בפרטים הקטנים - רלוונטית יותר מתמיד במיוחד בעניינן של ראיות התביעה. נקודה זו מתחדדת אף יותר בתיקי עבירות טכנולוגיה בהן נאספו ראיות בפורמט דיגיטלי.

ראיה דיגיטלית יכולה להכיל מספר שכבות של מידע ומהווה, הלכה למעשה, ראיה מרובדת. קבלת מלוא הראיות בתיק על רבדיהן, באופן זהה לאלה שנתפסו על-ידי הרשות החוקרת, יכול להטות את הכף מהרשעה לזיכוי. כך למשל, המדינה נסמכת על תעבורת מידע שנתפס בתווך בין מחשב הנאשם למחשב אחר המלמד על פעילות עבריינית. ברם, קבלת התעבורה באופן מלא יכולה ללמד כי מקור הפעילות העבריינית התבצעה דווקא מכתובת IP דינמית השונה מזו שקיבל הנאשם מספקית שרותי הגישה לאינטרנט במועד תפיסת התעבורה. די בכך כדי להעלות את טענת ההגנה המצוינת – "זה לא אני".

דוגמה אחרת ניתן למצוא בתמונה שנתפסה לכאורה במחשבי הנאשם ויש בה כדי להוות ראיה חותכת על ביצוע עבירה. הנאשם יודע על התמונה מאחר והיא נמסרה לו על דף נייר בשלב העיון בראיות. ברם, אילו היה מקבל הנאשם את קובץ התמונה, אולי יהיה באפשרותו להוכיח כי התמונה כלל לא נוצרה במחשבו והוא בכלל הוריד אותה מן האינטרנט ובנסיבות אחרות את ההפך, או שהתמונה נתפסה במועד שאינו מתאים לנסיבות המקרה, או שהתמונה עברה, חס וחלילה, עיבוד על-ידי גורם עלום שם לאחר שנתפסה במחשבו. כך או כך, קבלת הראיה במלואה במצב שבו נתפסה הינו עניין בעל חשיבות רבה להצלחת קו ההגנה

הזכות לעיין ולהעתיק ראיות

במהלך חקירת עבירות מחשב בכלל ועבירות אינטרנט בפרט, נאסף מידע רב המוחזק באמצעים דיגיטליים ופיזיים ואינו נגיש לנאשם. לאחר הגשת כתב האישום, רשאי הנאשם לעיין בכל חומר החקירה שנאסף ולהעתיקו. למרות ה"טכניות" של שלב זה, לקבלת מלוא הראיות בתיק חשיבות רבה לצורך קבלת הגנה ראויה ולכן העתקת חומר החקירות הינו שלב חשוב מאוד. חשיבותו של שלב זה גוברת במיוחד כאשר מדובר בעבירות בהן קיים חומר חקירה רב, קל וחומר בראיות דיגיטליות. במקרים שכאלה, לאור כמות החומר הרבה ו"נזילות" הראיה הדיגיטלית, קל יותר ל"העלים" ו/או ל"טפל", בשגגה כמובן, בחומר חקירה רלוונטי אשר יכול לסייע לנאשם בהגנתו.

מלשון החוק, על המדינה להעמיד לרשות הנאשם את כל המידע שנתפס על-ידה בעניינו, זאת גם אם לא יעשה שימוש כלשהו במידע זה לצורך הוכחת אשמתו. הנאשם רשאי לגשת למקום שבו העמידה המדינה את הראיות לעיונו ולהעתיקן. אך מה קורה כאשר מדובר בכמות ראיות עצומה או במידע שנתפס באופן דיגיטלי. בימים אלה, נדונה סוגיית אופן קבלת הראיות בתיקים גדולים בפני בית המשפט העליון בפרשת חפציבה. המדינה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי שהורה לה לסרוק על חשבונה כ-100 ארגזי ראיות ולמסור אותו לנאשם.

למצות את הזכות עד תום

סוגיה זו עלתה לאחרונה בתיק הנוגע, בין היתר, לעבירת הימורים באינטרנט בת.פ. (ראשל"צ) 6791-03-10 מדינת ישראל נ' אריאל מרקוס. בתיק זה הוגשו מספר רב של אישומים, לאחר שבמהלך החקירה נאסף מידע רב. בכדי לסבר את האוזן, תיק המוצגים עצמו הכיל 446 מוצגים וזאת מבלי להתייחס למידע נוסף שנתפס ולא נעשה בו שימוש בהליך. במהלך שלב ההוכחות, עורך הדין של הנאשם הראשי בתיק התרשם כי לא הוצג בפניו כל חומר הראיות בתיק, זאת לאחר שהתביעה השתמשה במצגת Power Point אשר לא  נחשפה בפני הנאשם, במהלך 10 ימי העבודה של פרקליטו אשר הושקעו לצורך צילום חומר החקירה.

הנאשם פנה לבית המשפט כי יורה למדינה לסרוק את כל הראיות בתיק ולהעביר את הסריקה לנאשם. בית המשפט ציין כי בתיקים בהם יש חומר חקירה רב, ראוי שהמדינה תעמיד לנאשמים סריקה של כל הראיות בתיק. בית המשפט הבהיר כי יש במתן תקליטור המכיל את כל חומר החקירה כדי למנוע תקלות הנובעות מהיקפו הרב של המידע הראייתי וכן יש בכך כדי לסייע לבית המשפט אשר יעדיף לקבל את הראיות בצורה דיגיטאלית במקום באמצעות העמסת ארגזי מסמכים על המזכירות ולאחר מכן על ארכיב בית המשפט.

יחד עם זאת, דחה בית המשפט את הבקשה כאשר השתכנע כי זכות העיון וההעתקה התאפשרו כראוי והנאשם מיצה אותה. ככל שנוגע למצגת שלא נמסרה, מציין בית המשפט כי טוב הייתה עושה המדינה אילו מסרה עותק מן המצגת גם לנאשם. אולם, ממשיך בית המשפט וקובע כי אין במצגת זו כדי להוות חומר חקירה חדש אלא רק סידור ומיון דיגיטאלי של שיטות הפעולה ודרכי החקירה. בית המשפט אף ציין כי מצגת זו סייעה לו רבות להבנת שיטות החקירה והמסקנות אליהן הגיעה המדינה.

מה לעשות

אם כך, מה עושים כאשר מגיע שלב העיון בחומר החקירה. סביר להניח כי בשלב הזה תהיו כבר מיוצגים על-ידי עורך דין שמודע לכל הנדרש כדי לייצגכם נאמנה. יחד עם זאת, זה אף פעם לא מזיק לדעת מה מותר לכם ומה אתם מבקשים להשיג, כפי שהוכח בת.פ. 1826/08 מדינת ישראל נ' הלוי. מותר לכם לעין ולהעתיק את כל חומר החקירה, גם אם התביעה אינה עומדת להשתמש בו כראיה במשפט. ישנן ראיות אשר לא יוצגו לכם לאור היותן בגדר חומר סודי או חסוי, אך אלה בדרך כלל מתרחשות בעניינים מסוימים של בגידה או ריגול. המשמעות של אי הצגת ראיה, לא ניתן יהיה להשתמש בה במהלך המשפט. אמנם, לא תמיד כלל זה מתרחש בפועל כאשר בתי המשפט מאפשרים למדינה לתקן את התקלה, אך כאמור, קיימות סיבות נוספות שכל המידע יהיה בידכם.

לפני שהגעתם לצלם את התיק, בקשו מן הגורם הרלוונטי לקבל את כל המידע הדיגיטלי ועותק מסריקת המסמכים. לא בכל המחוזות ניתן שירות שכזה ואף לא בכל התיקים, אך שווה לנסות מטעמי יעילות ובמקרים בהם מדובר במידע דיגיטלי, אי מסירתו יכול להוות כל חזק להתגוננות בפני כתב האישום.

אמצעי עזר להעתקת מידע וטיפ קטן

כך או כך, כדאי להגיע מוכנים עם אמצעים שונים לצורך העתקת מלוא המידע. כך למשל, כדאי להביא עמכם דיסק און קי, תקליטורי DVD  ריקים וכיו"ב. ככל שנוגע למסמכים, ניתן ליעל את העתקתם באמצעות הבאת מחשב נייד וסורק ובמקרים בהם מדובר במספר גדול של מסמכים, מומלץ להביא סורק מקצועי עם פידר. טיפ נוסף אשר יקל על עיבוד המידע הסרוק והקטנת הסיכון שדבר חשוב חמק מעיניכם - העבירו את כל המידע שנסרק בתוכנת זיהוי תווים אופטית ( OCR ) ותריצו מספר חיפושים בכדי לנסות ולמצוא מידע שנחבא או "הוחבא" במלל הרב המוכל בראיות. עניין נוסף, חשוב לא פחות, הינו תיעוד קבלת המידע.

באם יתברר במהלך ההוכחות כי ראיות מסוימות לא הוצגו בפניכם, ניתן יהיה להוכיח לבית המשפט כי עשיתם כל שביכולתכם בכדי לקבל את מלוא המידע ולהעתיקו, אך מידע זה לא הועמד לרשותכם על שלל המשמעויות הנובעות מכך.



11/06/2012



חדשות
ישראל  | הונאת זכו בכרטיס טיסה חינם  
ארצות הברית  | ההשלכות הכלכליות של מתקפות סייבר טסות לשחקים  
אנגליה  | צפון קוריאה מאחורי מתקפת הסייבר?  

מאמרים
ישראל  | מעבדה לזיהוי אלקטרוני פלילי  
בינלאומי  | מעבדה לוירוסים: הסיפור האמיתי  
ישראל  | הלמו והרפתקאותיו המקוונות  

פסיקה
ישראל  | א 62812/07 (שלום ת``א) פישר ישראל נ` יקרנג`י טוביה  
ישראל  | ת"פ 16721-08-11 מדינת ישראל נ' ברלוביץ  
ישראל  | ה``ת 23495-01-10 (שלום עכו) סימנדיוב נ` משטרת ישראל - ימ``ר גליל  

חקיקה
אנגליה  | חוק ההונאה 2006  
בינלאומי  | אמנה לפשיעה קיברנטית  
ישראל  | הצעת חוק המתירה לגופים ציבוריים להמציא מסמכים באמצעות דואר אלקטרוני  

מקורות מקוונים
ישראל  | יותר חכמים מהאינטרנט - הפורטל לגלישה נבונה ברשת  
ארצות הברית  | הלשכה נגד הונאות ביטוח - IFB  
אנגליה  | קבוצת חוקרי הונאות הביטוח - IFIG  






מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2017