Share
25/06/2012 | אביב אילון, עו"ד | ישראל
ה-GPS נתן מסלול לא טוב? קדימה לתבוע את היצרן!

נהגים ועוברי אורח נפגעו ופגעו בעקבות הסתמכות עיוורת על הוראות הניווט האלקטרוני, האם זה מספיק בכדי לתבוע את ספקיות טכנולוגיות הניווט?

אפל פרסמה כי היא עוברת למערכת מיפוי חדשה אשר תאפשר ניווט תלת-ממדי מתקדם. גוגל מספקת שרותי ניווט ומפות מרובדות מזה מספר שנים. חברות מקומיות מספקות תוכנות ניווט כגון NavNgo ו-Waze וחלק לא מבוטל מן הציבור בישראל מנווט דרכו באמצכים אלקטרונים.

לאור מספר מקרים, בישראל ובעולם, בהם נהגים ועוברי אורח נפגעו ופגעו בעקבות הסתמכות עיוורת על הוראות הניווט האלקטרוני, נשאלה השאלה האם ניתן לתבוע את ספקיות טכנולוגיות הניווט. במילים אחרות, האם מילוי הוראות טכנולוגית ניווט אשר הובילו נהג לנסוע על מצוק ומשם אל פי התהום, מספיקה כדי ליצור עילת תביעה ראויה נגד יצרן ה-GPS?

לאחרונה שלושה סטודנטים יפניים מטוקיו במהלך חופשתם באוסטרליה, שמו פעמיהם אל צפון האי סטראדברוק הנמצא בסמוך לקו חוף האוסטרלי. כנראה ששלושת הסטודנטים חובבי סרטי ג'ימס בונד, לכן סברו כי היונדאי גטס השכורה שנסעו בה עברה שדרוג מיוחד. אחרת, קשה מאוד להבין מדוע הם בחרו להתייחס להנחיות ה-GPS ולהמשיך בנסיעה לאי במקום לבחור באפשרות השכיחה – לשוט.



וממקרה מצחיק למציאות עגומה, בוושינגטון, ארה"ב, נסע נהג אוטובוס בהתאם להוראות הניווט שקיבל ממכשיר ה-GPS אשר הותקן באוטובוס עד שגשר נמוך מידי עצר אותו ושלח 16 תלמידות לבית החולים.

ההסתמכות המוחלטת על הוראות מכשיר ניווט אלקטרוני אינן שמורות רק לנהגים, בעידן המכשירים החכמים הניווט האלקטרוני הפך לשכיח גם אצל הולכי רגל. לורן רוזנברג, תושבת לוס אנג'לס למדה על בשרה מה קורה כאשר נותנים למכשיר הניווט לקבוע לאן הולכים. בעת  ביקורה ביוטה, ניסתה רוזנברג לחצות כביש מהיר ובו לא פחות מאשר ארבעה נתיבים וזאת ללא מעבר חציה או כל אמצעי מעבר אחר. ניסיון זה הסתיים בדריסתה ולאחר שעברה שיקום לא קצר, הגישה גב' רוזנברג כתב תביעה נגד גוגל לפיצוי בסכום של יותר ממאה אלף דולר בטענה כי הנזקים שנגרמו לה נבעו מן המסלול אשר גוגל מפות בחר בשבילה.



גם בישראל הסתמכות יתר על מכשירי הניווט כמעט גרמה למותם של אנשים. ניר נחשון ניצל בנס מלינ'ץ לאחר שנכנס לכפר עיסאווייה במזרח ירושלים בעקבות, מה שהוא כינה, טעות במכשיר הניווט שברשותו. למיטב ידיעתנו, נחשון לא נקט בהליכים משפטיים נגד יצרן ה-GPS ו/או יצרן תוכנת הניווט. אך בשנת 2009, הוגשה תביעה נגד יצרנית תוכנת ניווט בגין מסלול מקוצר מבאר שבע לירושלים.

בת.א. 1010/09 (שלום ירושלים) מרדכי אריה לביא ואח' נ' ג'י.פי.אס. ויותר בע"מ ואח', טענו התובעים כי כאשר היו בדרכם מבאר שבע לירושלים בשעות הליל, מכשיר הניווט הוביל אותם הישר אל תוך שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, זאת למרות שהייתה דרך עוקפת ובטוחה בכדי להגיע למחוז חפצם. התובעים סברו כי על מערכת הניווט "להובילם בדרך הבטוחה והקצרהלביתם" ולכן כאשר הגיעו למחסומי צה"ל, במקום לחזור חזרה ולבחור מסלול אחר, המשיכו והתקדמו אל תוך יש"ע, בהתאם למסלול שבחרה תוכנת הניווט. התברר גם כי התובעים וידאו עם החיילים במחסום כי הדרך שבה הם נוסעים אכן מובילה לירושלים.

בכתב התביעה טענו התובעים כי "מצאו עצמם בסמטאות עיר ערבית כאשר דרכם נחסמת במחסומי בטון והנחיות המכשיר להמשיך בנסיעה מתעלמות מהמציאות בשטח..". הנתבעת טענה כי לא יעלה על הדעת שהתובעים באמת סבורים כי התוכנה מזהה או אמורה לזהות מחסומים בדרך ולהזהיר אותם על כך. הנתבעת הוסיפה ואמרה כי כשם שאין התוכנה אמורה להזהיר אותם מפני כבישים סגורים, הולכי רגל, או כל מכשול אחר בדרך ו"ככל שאכן הגיעו התובעים לחברון... הרי שאין להם להלין אלא על עצמם, בדיוק כשם שאם היו מתנגשים בעץ ו/או נופלים לבור שנפער בכביש על-פי הכוונת התוכנה, לא היה זה הגיוני לטעון כי התוכנה ו/או הנתבעות אחראיות לכך..."

כמו כן טענה יצרנית תוכנת הניווט כי התובעים הסכימו לתנאי השימוש בתוכנה מהם עולה באופן ברור כי התוכנה אינה חפה מטעויות, על המשתמשים להשתמש בתוכנת הניווט אך ורק כאמצעי עזר והיצרנית אינה מעניקה ואף אינה יכולה להעניק אחריות כלשהי לתוצאות ולביצועים הנובעים משימוש בתוכנה. בעניין זה נציין כי גם אם יצרנית טכנולוגיית הניווט מסירה או מגבילה את אחריותה במסגרת תנאי שימוש כאלה ואחרים, עדיין בית המשפט יכול למצוא אותה כאחראית למלוא הנזק שנגרם.

למרות זאת, בעניין הסתמכות עיוורת על תוכנת ניווט, סביר להניח כי בית המשפט ימצא את היצרנית כמי שאינה נושאת באחריות לנזק שנגרם או כי למשתמש אשם תורם באופן מלא כאשר הסתכן מרצון בעת שבחר להמשיך ולנסוע במסלול שעל-פני הדברים ברור שאינו מתאים לצורכי הנהג או הנסיעה.



אילו היה מדובר בסיטואציה עתידית, בה מכשיר הניווט נוהג את הרכב ממקום למקום, הרי שבנסיבות אלה יכולה לקום עילת תביעה נגד יצרניות הרכב, מכשיר הניווט, תוכנת הניווט וכיו"ב. במציאות של ימנו, כל עוד בשר ודם שולט בתנועתו ממקום למקום, קל וחומר בעת נהיגה ברכב, מצפים כי זה ינהג בערנות וריכוז, לא יתעלם ממראה עיניו, זכרונו, שכלו הישר והגיון סביר בשקלו את מצב ותנאי הדרך בזמן אמת. כל הטוען אחרת קובע בפועל כי לנהג אין שיקול הדעת ובעצם הוא נשלט על-ידי גולם ממתכת וחשמל ולא ההפך.

התביעה בעניינה של ג'י.פי.אס. ויותר הסתיימה בפשרה ולכן בית המשפט הישראלי לא אמר את דברו בעניין. אך בית משפט השלום באנגליה כן חיווה דעתו בטענה שכזו בעניינו של האדון אשר בחר לנסוע על הצוק, זה שהוזכר בתחילת המאמר. למזלו הטוב של הנהג, רכבו נעצר בגדר בטחון והוא נותר בחיים לספר את הסיפור בפני בית משפט השלום בקרדלדייל, אנגליה, במסגרת כתב אישום שהוגש נגדו בגין עבירת תנועה.

במהלך המשפט הסביר הנהג כי נסע בדיוק כפי שמכשיר ה-GPS הורה לו לנסוע. טענה זו לא התקבלה בברכה. בית המשפט קבע כי היה על הנהג להפעיל שיקול דעת סביר, במיוחד כאשר נסע על דרך שלא נועדה לכלי תחבורה ממונעים. בית המשפט ציין כי בשלב מסוים, עיניו ומוחו של מר ג'ונס היו אמורים להצביע כי אסור לו להמשיך ולנוע במסלול שמכשיר ה-GPS ניתב וכאשר בכל זאת התעלם מאלה, הרי שהוא נמצא במצב תודעתי כמי שאינו שולט ברכבו. אם כבר עסקנו במצב תודעתי, אם פעם, תמצאו עצמכם ברכב הפוך על מסלול גולף לא בטוח שהמשטרה תשתכנע כי זה קרה בגלל כישלונו של מכשיר ה-GPS לספק מסלול ראוי לנסיעה.

הטלת אחריות על יצרניות טכנולוגית הניווט וספקיות שרותי הניווט האלקטרוני יכולות להוות תמריץ לא מבוטל לאספקת מוצרים טובים יותר ושירות איכותי יותר. יחד עם זאת, הטלת אחריות שכזו תהווה תמריץ חזק אף יותר להפסקת פעילותם אשר תוביל להקפאת התקדמות הטכנולוגיה והשירותים ומניעת תחרות.

כיום, טכנולוגיות הניווט בשימוש הציבורי אינן יכולות לחזות ולהתמודד עם כל הנתונים הדרושים לתנועה בזמן אמת. לכן על הולך הרגל, רוכב האופניים והנוהג בכלי רכב ממונע מלוא האחריות על אופן תנועתם בהתאם לתנאי השטח. באם קיים מכשול, עובר אורח, שילוט וכיו"ב אשר מצביעים כי המסלול שבחר מכשיר הניווט אינו מתאים למעבר בזמן אמת, מוטב כי לא ימשיכו קדימה אך ורק בגלל שמכשיר הניווט "הורה" כך לעשות אלא יתייחסו לכך יותר כאל "המלצה" ויבחרו במסלול חלופי.        



25/06/2012



חדשות
ארצות הברית  | תקלה בטוויטר הובילה לשימוש חריג בסלולר  
גרמניה  | בית המשפט: האינטרנט-זכות בסיסית  
אנגליה  | סנקציות על חברות "פיצויים" ומשרדי עו"ד המפיצים ספאם  

מאמרים
ישראל  | מסמס בנהיגה, גם בן השיח חשוף לתביעה  
ישראל  | האם מנהל קבוצה בפייסבוק חשוף לתביעות דואר זבל?  
ישראל  | אחריות הורים ומורים בעידן המידע - חלק 1 מתוך 2  

פסיקה
ישראל  | (תביעות קטנות חדרה) איסקוביץ` נ` בנק  
ישראל  | תק 3582/09 (תביעות קטנות ירושלים) שטרית שי נ` סלקום ישראל בע``מ  
ישראל  | א 16360/08 (שלום ירושלים) מזרחי רועי נ` או.אמ.סי (א.א.י) תקשורת מחשבים בע``מ  

מקורות מקוונים
בוסניה - הרצגובינה  | הלשכה להפקדת ביטוח של בוסניה והרצגובינה - AOD BiH  
קרואטיה  | הלשכה להפקדת ביטוח ושיקום בנקים של קרואטיה - DAB  
אינדונזיה  | התאגיד האינדונזי להפקדת ביטוח - IDIC  






מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2017