Share
01/08/2012 | אביב אילון, עו"ד | ישראל
ראיות, ראיות, ראיות!

ההבנה הבסיסית לאופן שבו ראיות נוצרות ומודעות כיצד ניתן להשתמש בהן חשובות כיום יותר מאי פעם במיוחד לאור השימוש הגובר בטכנולוגיה בכלל ובאינטרנט בפרט. מחבר המאמר עוסק בעניינן של ראיות, המודעות לקיומן הצורך באיסופן.

ב"משפט שלמה" (מלכים א' ה', יא) זוג נשים עתרו בפני המלך שיפסוק מי מהן היא אמו של התינוק וזאת בהסתמך על גרסאות סותרות בעל-פה. הפרשנים סבורים כי כבר בעת שהנשים מסרו את גרסתן ידע מי היא האם האמיתית, אך בכל זאת חיפש המלך ראיה אובייקטיבית נוספת אשר תתמוך במסקנתו. כידוע, שלמה הציע לחתוך את התינוק לשניים ותגובת הנשים סיפקה את אותה ראיה נוספת. מאז ימי המלך שלמה ועד לימנו הצורך בראיות בכדי להכריע בהליך שיפוטי נותר זהה. צורך זה הוביל לפיתוחה של מערכת כללים אשר הסדירה את האופן שבו ניתן להציג ראיות בהליך משפטי וכיצד על בית המשפט להתייחס לראיות אלה. בשיטת המשפט הישראלית דיני הראיות מתחילים בפקודת הראיות משנת 1971, דרך הוראות ספציפיות מחוקים אחרים וכלה בהלכות שנקבעו על-ידי בית המשפט העליון.

 

כל המעוניין להתעמק בדיני ראיות יכול לעשות זאת בקלות רבה באינטרנט, אך בחלק ניכר מן המקרים אין כל צורך בכך ומספיק להבין את העקרון. החשוב מכל בעניינן של הראיות הינה המודעות לקיומן ובמקרים מסוימים חשובה לא פחות המודעות לצורך באיסופן. כך למשל מתפרסמים מידי יום מקרים בהם הגיע פלוני להסכמות עם נציג אחת מספקיות שרותי הטלפונים הסלולרים בישראל. ברם, הסכמות אלה לא באו לידי ביטוי בפועל ופלוני נדרש לשלם אלפי שקלים כך סתם . אילו פלוני היה מודע לצורך באיסוף ראיות לפני המפגש, היה דואג להקליטו והנה יש בידיו את הראיות להוכיח כי חברת הטלפוניה הפרה את אשר סוכם עמו ואף יותר מכך. דוגמה שכיחה אחרת, בעת שנהגתם ברכבכם התרחשה תאונה שלא באשמתכם. יצאתם החוצה והנהג הפוגע התנצל פעם אחר פעם על כך שפגע בכם. לאחר שחלפו מספר שבועות ועל הפוגע לפצות אתכם בגין הנזק שנגרם לרכב, לפתע הוא טוען כי בכלל אתם האשמים בתאונה וכי עליכם לשלם לו על הנזק שנגרם לרכבו. אילו הייתם מפעילים את מצלמת הוידאו בטלפון הסלולרי שלכם בעת שיצאתם מן הרכב לאחר התאונה ומתעדים את המצב בשטח לרבות הודאתו של הנהג הפוגע, הדברים היו נראים אחרת.

 

אם בעבר השפעתן המכריעה של הראיות על תוצאות ההליך משפטי לא הייתה חלק מן המודעות הציבורית, הרי שהבנה בסיסית לאופן שבו ראיות נוצרות ומודעות כיצד ניתן להשתמש בהן חשובות כיום יותר מאי פעם במיוחד לאור השימוש הגובר בטכנולוגיה בכלל ובאינטרנט בפרט. מעיון בפסקי הדין שניתנו בשנים האחרונות ניתן לראות בבירור כי מידע ממוחשב, מידע שנתפס באינטרנט ובכלל ראיות דיגיטאליות שזורים בנימוקי וממצאי בתי המשפט כאילו וכך תמיד היו פני הדברים. כך למשל בדין האזרחי, 12 פרסומים באתרי אינטרנט שונים אשר פרסם עובד לשעבר נגד בעלי חברה בתחום לימוד גלישה וספורט ימי שכנעו את בית המשפט לפסוק כי העובד פרסם דברים אלה מתוך כוונה לבזות, לפגוע ולהשפיל ולכן עליו לשלם פיצוי בסך 30,000 ₪.

 

בדין הפלילי המצב דומה למדי כפי שניתן גם לראות מן הראיות עליהן נסמך בית המשפט בעת קביעת עונשו של נאשם אשר חטף את חברתו לשעבר באמצעות שוקר חשמלי. בגזר הדין התייחס בית המשפט לפוסטים אשר הנאשם, חבריו והנחטפת פרסמו בפייסבוק במהלך המשפט . דוגמה נוספת ניתן למצוא בפסק דינו של בית המשפט לתעבורה אשר הרשיע צעיר בנהיגה במהירות מופרזת, ואת שני חבריו שנסעו עמו בשידול לביצוע עבירה, על סמך קטע וידאו שצילמו בעת ביצוע העבירה. השלושה העלו לפייסבוק סרטון בו הם מתועדים טסים במהירות של 260 קמ"ש ברכב מסוג ב.מ.וו על כביש החוף וכל שנותר היה לבית המשפט להסתמך על ראיה זו ולהרשיעם.

 

השימוש בראיות דיגיטאליות וכאלה שנתפסו באינטרנט אינן ייחודיות לבתי המשפט בישראל וניתן למצוא יותר ויותר פסקי דין מן העולם בהם נעשה שימוש שכזה. כך למשל פורסם לאחרונה כי שופט טיוואני התבסס על שירות המפות של גוגל בכדי לענות על השאלה – האם כלבו של אזרח טיוואני גרם לשכנו לעבור תאונה עם אופניו . בעוד הנאשם טוען כי אינו בעלי הכלב שהוביל לתאונה בית המשפט הטייואני השתכנע כאשר הוצגה בפניו תמונה מגוגל סטריט וויו בה רואים את הכלב עומד בחצר ביתו של הנאשם.

 

בהנחה שהמודעות לעניין הראיות קיימת, בהפשטה ניתן לומר כי על ראיה המוגשת בהליך משפטי לעבור מספר שלבים. בשלב הראשון בודקים האם הראיה "קבילה" וניתן להציגה בבית המשפט. בשלב השני נאמד "המשקל" הראייתי וככל שזה גבוה יותר כך תגדל השפעתו על התוצאה. בהליך הפלילי מתקיים שלב שלישי במסגרתו נבדק האם די בראיה שהוצגה כדי להרשיע את הנאשם או שיש צורך בראיה נוספת. בכדי שבית המשפט ידון במשקלה של ראיה והאם די בה כדי להרשיע, על הראיה לעבור את השלב הראשון ולהתקבל. לכן כאשר אתם כבר במצב תודעתי כי צריך ראיות, עליכם לזכור כי הדרך שבה תאספו את הראיות תקבע האם ניתן להשתמש בהן בבית המשפט.

 

ברירת המחדל במשפט הישראלי - ראיה שהושגה באופן לא חוקי אינה פוסלת על הסף את הצגתה בהליך משפטי. לכלל זה חריגים כגון סעיף 13 לחוק האזנת סתר הקובע כי הקלטה של שיחה אשר המקליט לא היה חלק ממנה אינה קבילה להצגה בבית המשפט. דוגמה נוספת הינה תכתובות SMS אשר אחד שלף מן הטלפון הסלולרי של רעייתו ללא ידיעתה והסכמתה לא תהינה קבילות לאור סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות הפוסל מידע שהושג תוך פגיעה בפרטיות מלשמש כראיה בבית משפט ללא הסכמת הנפגע. בשנת 2006, יצר בית המשפט העליון את דוקטרינת "הפסילה הפסיקתית" באמצעותה ניתן לפסול מידע כלשהו מלשמש כראיה בהליך פלילי אם התברר כי זה הושג שלא כדין וקבלתו תפגע באופן מהותי בזכותו של הנאשם להליך הוגן. במקרה שכזה על בית המשפט לאזן בין הצורך להגן על זכויות הנאשם ועל הגינות ההליך הפלילי, אל מול אינטרסים ציבוריים שונים כגון: גילוי האמת, שלום הציבור ומיגור הפשע.

 

לסיכום, היו מודעים לקיומן וחשיבותן של הראיות גם אם אינכם מתכננים להגיע לבית המשפט בזמן הקרוב. היו מודעים לראיות שאתם יוצרים ואשר ניתן לעשות בהן שימוש נגדכם. נסו לחשוב באילו מקרים כדאי לכם לאסוף ראיות ועשו זאת באופן חוקי. אתם תופתעו לגלות עד כמה מודעות ואיסוף ראיות במקרים המתאימים תניב פירות בתוך זמן קצר.



01/08/2012



חדשות
ארצות הברית  | צעיר נעצר על-ידי המשטרה בגלל פוסט בפייסבוק  
ישראל  | פייסבוק בשירות צה``ל  
ארצות הברית  | החשוד בפריצה נעצר בעקבות חשבון MySpace  

מאמרים
ארצות הברית  | אזרחים תמימים יורשעו בגין אחזקת פורנוגרפיית ילדים?  
ארצות הברית  | האם בתי המשפט צריכים להסתמך על הרשת?  
ארצות הברית  | אחי, מה קרה למחשב שלי?  

פסיקה
ישראל  | א 158128/02 ( שלום ת``א) אקספרס טורס רמת-גן 1981 בע``מ נ` באטרפליי וורלד בע``מ ואח`  
ישראל  | ברע 638/09 (מחוזי באר שבע) ר.ב. נ` ו.ג.  
ישראל  | תא 51515/08 (שלום תל אביב) בי.מוס ייצור ושיווק (1992) בע``מ נ` אור שוורץ  

חקיקה
ארצות הברית  | תקנות גילוי אלקטרוני  
ישראל  | הצעת חוק המתירה לגופים ציבוריים להמציא מסמכים באמצעות דואר אלקטרוני  
ישראל  | תקנות העדות (העתקים צילומיים)(תיקון) התשס``ה - 2005  

מקורות מקוונים
יפן  | המרכז למערכות מידע לתעשייה הפיננסית - FISC  
קוריאה  | המכון הקוריאני למדע וטכנולוגיית המידע - KISTI  
קוריאה  | המכון הקוריאני להתפתחות חברת המידע - KISDI  






מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2017