Share


תאריך: 30/12/2004
בית משפט השלום כפר סבא
השופט רמי אמיר
ה"פ 353/04
יוסף אלגיוסי נגד רשות השידור
 
סוגיות:
פטור מאגרת טלוויזיה על מחשב עם חיבור לאינטרנט
אזכורי חקיקה:
חוק רשות השידור, התשכ"ה 1965
תקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה), התשמ"א 1981
 
העובדות:
המבקש, איש דתי, אינו מחזיק במכשיר טלוויזיה, אך מחזיק במחשב המחובר לרשת האינטרנט ולמקרן המאפשר לצפות באתרי אינטרנט. המשיבה, רשות השידור, דרשה מהמבקש תשלום בעד החזקת מקלט טלוויזיה ואף שלחה לביתו את נציגי אגף הגבייה, שבדקו ומצאו שהמבקש רואה שידורי טלוויזיה באמצעות אותו מקרן לכאורה.
 
נפסק:
בית המשפט קיבל את התביעה. נקבע כי המבקש אינו נהנה משידורי טלוויזיה ואינו מחזיק במקלט טלוויזיה עליו הוא חייב בתשלום אגרה.
נקבע כי חיבור לאינטרנט איננו חיבור לטלוויזיה. גלישה באינטרנט לאתרים שונים איננה בגדר צפייה בשידורי טלוויזיה, לצורך החיוב באגרת טלוויזיה. גם אם רשת טלוויזיה זו או אחרת מחזיקה באתר אינטרנט, אין באותו אתר משום שידורי הטלוויזיה עצמם, לצורך החיוב באגרת הטלוויזיה.
נקבע כי קיומו של מחשב בבית מגורים, גם כשהוא מחובר לאינטרנט - איננו בא בגדר מערכת מכשירים המסוגלת לקלוט גלי רדיו ולהמירם לכלל תמונה, לצורך חיוב באגרת טלוויזיה, כפי שהוגדרו הדברים בפרשת רשות השידור נ` שור.
על המשיבה רשות השידור הוטלו הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.
 

 

   

בתי המשפט

הפ 000353/04

בית משפט השלום כפר-סבא

 

30/12/2004

תאריך:

כב` השופט ר. אמיר

בפני

 

 

 

אלגיוסי יוסף

בעניין:

 

המבקש

עו"ד עקפה

ע"י ב"כ

 

 

 

         נ ג ד

 

 

 

רשות השידור

 

 

המשיבה

פמ"מ

ע"י  ב"כ

 

 

 

 

 

















פסק דין

 

1.         רשות השידור שלחה למבקש הודעות על חוב של אגרת טלוויזיה, ואף עיקלה את רכבו בשל אותו חוב נטען.

            המבקש מחה על כך, וטען כי אינו מחזיק בטלוויזיה ואינו חייב באגרה.

            פנייתו בעניין זה לא נענתה.

            מכאן התובענה שלו להצהיר, כי אינו מחזיק בטלוויזיה ואינו חייב בכל אגרת טלוויזיה לפי חוק רשות השידור ותקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה).

 

2.         המבקש הינו מוסלמי דתי.

            מטעמים אלו, של אמונתו הדתית, בחר המבקש שלא לראות שידורי טלוויזיה.

            לכן גם בחר המבקש שלא להחזיק בביתו כל מכשיר טלוויזיה, ושלא להתחבר לשידורי הטלוויזיה באמצעי קליטה כלשהו.

 

3.         המבקש גר בבית משותף בקלאנסווה, שלו ושל אחיו.

            בקומת הקרקע יש מספר מחסנים וחנויות, המושכרים לבעלי עסקים שונים.

            ובקומה השנייה ישנן שתי דירות, של המבקש ושל אחיו.

           

4.         על גג הבניין קיימת אנטנת צלחת – אך אין היא מחוברת לדירת המבקש, כי אם לחנויות שבקומת הקרקע, לשימוש השוכרים, המחזיקים שם מכשירי טלוויזיה.

            המבקש העיד על כך – ואני מאמין לו.

            גם המצהיר מטעם רשות השידור, מר עליאן, שביקר בביתו של המבקש, לא סתר זאת ולא ראה כל חיבור בדירת המבקש לאנטנה שעל הגג.

5.         אין גם חולק, שאין בדירת המבקש כל "מכשיר טלוויזיה" כמשמעותו הרגילה.

כך העיד המבקש – וכך אישר גם מר עליאן מטעם רשות השידור, אשר ערך ביקור בביתו של המבקש.

 

6.         טענתה של רשות השידור היא, כי יש בבית המבקש "מקרן", אשר באמצעותו רואה המבקש שידורי טלוויזיה.

            זאת ועוד – גם אם אין המבקש רואה בפועל שידורי טלוויזיה, יש באותו "מקרן" כדי להוות מכשיר המאפשר צפייה בשידורי טלוויזיה, ולכן בא המבקש בגדר "מחזיק מכשיר טלוויזיה" לצורך חוק רשות השידור ותקנות האגרה.

           

7.         מסכים אני לפרופוזיציה המשפטית של רשות השידור, כי כל מכשיר או מערכת מכשירים אשר מבצעים את הפונקציה של קליטת גלי רדיו והמרתם לכלל תמונה – באים בגדר "מכשיר טלוויזיה" לצורך החיוב באגרה. ודי בפוטנציאל להשתמש באותו מכשיר או מערכת מכשירים כדי לקלוט ולהנות משידורי הטלוויזיה, על מנת לבסס חיוב באגרה.

            ראה לעניין זה: ע"א 1934/91 רשות השידור נ` שור פ"ד נ (4) 856.

 

8.         אלא שהטענה העובדתית של רשות השידור נסתרה כליל, והמבקש אינו מחזיק בכל מכשיר או מערכת מכשירים כזו.

 

9.         מר עליאן, אשר ערך את הביקור בבית המבקש, הצהיר בתצהירו, כי ראה שברשותו של המבקש "מקרן גדול באמצעותו הוא קולט וצופה בשידורים שונים".

            דא עקא, שבחקירתו של מר עליאן הסתבר, שלא דובים ולא יער.

            מר עליאן הודה, כי אין בחזקת המבקש כל "מקרן" – לא גדול ולא קטן.

            מר עליאן הודה, כי כל שראה הוא מחשב עם צג מחשב סטנדרטי, מהסוג שנמצא כאן בבית המשפט על דוכן השופט.

            מר עליאן הוסיף והודה, כי לאחר הביקור בדירת המבקש, הוא נועץ עם מומחה ברשות השידור, שהסביר והדגים לו את ההבדל בין "מקרן" לבין "צג מחשב" – אך למרות שידע והבין זאת לפני שהכין את תצהירו, הוא הצהיר שהמבקש מחזיק ב"מקרן".

            מר עליאן לא יכול היה להסביר בחקירתו, מדוע לא אמר אמת בתצהירו.

           

 

גם לגבי השימוש בצג המחשב – הסתבר בחקירתו של מר עליאן, כי בניגוד לאמור בתצהירו, הוא לא ראה את המבקש צופה בשידורי טלוויזיה באמצעות אותו צג.

            כל שראה הוא, שהמבקש מדליק לבקשתו את המחשב, ורואה יחד עימו תמונה על גבי המסך – תמונה מהאינטרנט.

            מר עליאן הודה, כי לא ראה כל שידור טלוויזיה.

            מר עליאן נאלץ גם להודות, כי לא בדק למה מחובר אותו מחשב.

            ומר עליאן נאלץ גם להודות, שלא מצא בבית המבקש מכשיר כלשהו שיכול לקלוט שידורים.

           

10.        מנגד העיד המבקש, והעידה גם אשתו, שכל מה שיש בבית הוא מחשב וצג מחשב, שאינם משמשים לקליטת שידורי טלוויזיה, ואינם מחוברים לאנטנה או לכבלים, אלא לאינטרנט בלבד.

            המבקש הוסיף והעיד, כי הוא ואשתו משתמשים במחשב לקריאה בקוראן ולמשחקים ולבחינות בתי הספר (אשת המבקש היא מורה), וכן הוא נכנס באמצעות האינטרנט לאתר אל-ג`זירה.

            ואולם, המבקש העיד מפורשות, כי מדובר רק בכניסה לאתר האינטרנט של אל-ג`זירה, ולא לצפייה בטלוויזיה.

 

11.        מר עליאן, המצהיר מטעם רשות השידור, הצהיר בתצהירו, כי המבקש אמר לו, שהוא צופה בשידורי טלוויזיה באמצעות המחשב.

            המבקש הכחיש זאת, והעיד שאמר למר עליאן, שהוא (המבקש) רואה אתרים דרך האינטרנט.

            כאשר מר עליאן שב ונדרש לכך בחקירתו הנגדית, הוא נאלץ להודות, שאכן המבקש אמר לו שהוא רואה שידורים באינטרנט, ושהוא אמר לו שזה אינטרנט, וכי לא אמר לו שהוא צופה בשידורי טלוויזיה.

אני מאמין למבקש.

            אינני מאמין למצהיר מטעם רשות השידור, אשר סתר את תצהירו בחקירתו, ואשר אף הכניס לתצהירו ביודעין הצהרות לא נכונות לעניין משמעותי ביותר לתיק זה (קיומו של מקרן בבית המבקש).

           

12.        אני קובע, איפוא, כמימצא, שאין בבית המבקש ואין בחזקתו כל מכשיר טלוויזיה או כל מכשיר המחובר לאנטנת טלוויזיה או לממיר טלוויזיה של הכבלים, וכי המחשב אינו מחובר לשידורי הטלוויזיה ואינו מסוגל לקלטם.

            כל שקיים אצל המבקש הוא, מחשב המחובר (לעיתים) לאינטרנט, באמצעות ספק השירות "ברק".

           

13.        אך חיבור לאינטרנט איננו חיבור לטלוויזיה.

            גלישה באינטרנט לאתרים שונים איננה בגדר צפייה בשידורי טלוויזיה, לצורך החיוב באגרת טלוויזיה.

            וגם אם רשת טלוויזיה זו או אחרת מחזיקה באתר אינטרנט – אין באותו אתר משום שידורי הטלוויזיה עצמם, לצורך החיוב באגרת הטלוויזיה.

            וקיומו של מחשב בבית מגורים, גם כשהוא מחובר לאינטרנט – איננו בא בגדר מערכת מכשירים המסוגלת לקלוט גלי רדיו ולהמירם לכלל תמונה, לצורך חיוב באגרת טלוויזיה, כפי שהוגדרו הדברים בפרשת רשות השידור נ` שור.

           

14.       סיכומו של דבר – יש לקבל התובענה ולהצהיר, כי אין ברשות המבקש מכשיר טלוויזיה, ואין הוא חייב באגרת טלוויזיה – וכך אני מורה.

           

15.        המבקש נאלץ להגרר להליכים משפטיים לשווא.

            פניות מוקדמות לא הועילו, ולמרות שמכתב עורך דינו הגיע לרשות השידור עוד ביום 11.8.04 (כעולה מאישור הדואר מב/2) – המשיכה רשות השידור לשלוח הודעות גבייה גם לאחר מכן, כאילו לא נעשה דבר (וזאת בניגוד לתצהיר מנהל מחוז המרכז של אגף הגבייה ברשות השידור, מר חביה, אשר נאלץ להודות בחקירתו, שכתב את הדברים בתצהירו מבלי שבדק את מועד קבלת המכתב).

            המבקש אף נאלץ לבקש סעד זמני בראשית ההליכים, של עיכוב הליכי גבייה – סעד שניתן בהסכמה רק במועד הדיון בבקשה לסעד הזמני.

            המבקש נאלץ להתמודד עם טענות שווא, כאילו יש לו מכשיר טלוויזיה או מקרן, ובסופו של דבר הסתבר שאין זו אמת.

            המבקש זכה במלוא תביעתו.

            לכן, זכאי המבקש להוצאות ריאליות, המביאות בחשבון את כל העמל שנדרש בתיק זה, על מנת שלא יצא הזכאי בדין בחסרון כיס.

            לפיכך, אני מחייב את רשות השידור לשלם למבקש, לידי ב"כ, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ.

 

16.        המזכירות תשלח את פסק הדין בפקס לב"כ הצדדים.

 

ניתן היום י"ח בטבת, תשס"ה (30 בדצמבר 2004) בהעדר הצדדים.

 

                                                                                

ר. אמיר, שופט

 

 



30/12/2004



חדשות
ישראל  | תחרות מצטייני המחשוב לשנת 2007 - ITAWARDS  
ארצות הברית  | ערכו של הביטקוין עלה ב-20% בפחות משלושה ימים  
ארצות הברית  | לראשונה: שוויו של הביטקוין חצה את רף 3,000$  

מאמרים
ישראל  | האם בעתיד נשכור את שירותיו של עורך דין-רובוט?  
ישראל  | דיני רשת באוירה פורימית  
בינלאומי  | IDN המפץ הגדול  

פסיקה
ישראל  | ת``א 4951-09 (השלום ירושלים) אבו עישה נ` קסואני אלקאדאר  
ישראל  | בר``ע 928/05 (מחוזי ירושלים) עיריית ירושלים נ` יפעת כהן  
ארצות הברית  | METRO-GOLDWYN-MAYER V GROKSTER, LTD  

חקיקה
אוסטרליה  | חוק לאיסור שכפול גנטי של בני-אדם- 2002  
אנגליה  | חוק התקשורת האנגלי משנת 2003  
ארצות הברית  | חוק הטלקומוניקציה משנת 1996  

מקורות מקוונים
ישראל  | אינטרנט וטכנולוגיות המידע במזרח התיכון  
ישראל  | We CMS - בלוג בנושא מערכות ניהול תוכן  
ישראל  | המרכז הישראלי לטכנולוגיית RFID  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2017