אספקטים נוספים בנושא הקישוריות באינטרנט

אחת מהאפשרויות האלמנטריות לקישור בין יחידות מידע שונות באינטרנט, נעשה באמצעות קישור אלקטרוני, Hyperlink, אשר מפנה את המעונין באותו תוכן לאתר האחר שבו מצוי החומר שהינו מעוניין בו. דשנו רבות בעניין חוקיות הקישורים בפריזמת הקניין הרוחני. ברם, קיימות שאלות רבות אחרות הנובעות ממנגנון זה. מה הנפקות המשפטית אם באתר מקושר מצוי חומר שאסור להפצה על-פי החוק ? (לדוגמה חומר המועתק מספר אשר נכתב על-ידי אדם אחר או תוכנת מחשב מועתקת) ואשר מפר על-כן את זכויות יוצרים של אחר ? האם זה אשר יוצר את הקישור מפר זכויות יוצרים, או משדל אחרים להפרה ?

 

עורכי דין המייצגים את אולפני הסרטים הגדולים בארצות הברית, טוענים שהתשובה לכך הינה כן! הם דורשים מבית המשפט הפדרלי בניו-יורק להוציא צו מניעה כנגד מפיץ באינטרנט שיבטל את הקישורים שיצר למאות אתרי אינטרנט שמכילים את תוכנת ה-DeCSS. טענת ההגנה של הנתבעים הינה שכל תפקידו של הקישור הינו להצביע לציבור הגולשים היכן ניתן למצוא מידע, תוכן או אתר מסוים, ועל-כן פעולה שכזו עולה כדי דיבור המוגן תחת זכות היסוד לחופש הדיבור. הנתבעים טוענים שכתבי-עת מן הגדולים והמפורסמים בעולם משתמשים בקישורים כאלה לאותה מטרה של הפנית הציבור למידע ואתרי אינטרנט, ובאם יזכו התובעים בבקשתם עלול הדבר לאיין את אחד הכלים הייחודיים שנמצא בבסיס האינטרנט ומהווה אבן היסוד ליכולת להיענות לביקוש האדיר למידע באינטרנט.

 

בתי-משפט שונים בעולם נאלצו להתמודד לאחרונה עם שאלת האחריות הנובעת מקישורים. אחת השאלות שיתעוררו ביתר שאת בזמן הקרוב, נובע מאחריותו של זה שמספק קישור למידע שעלול להפר את זכויותיו של האחר. בתביעה הנדונה בניו-יורק, התובעים טוענים שהנתבע העלה לאתר אינטרנט את תוכנת DeCSS, אשר, לטענת אולפני הקולנוע, מאפשר לגולשים באינטרנט להתגבר על אמצעי ההגנה המותקנים על תקליטור ה-DVD, ובכך יכולים גולשים להעתיק ולצפות ללא הרשאה בסרטים באיכות דיגיטלית. במתן צו מניעה זמני, פסק בית-המשפט שהתוכנה כנראה ותימצא כמפרה זכויות יוצרים תחת החוק האמריקני - Digital Millenium Copyright Act (1998)- אשר אוסר על הסחר במתקנים ואמצעים שכל מטרתם לעקוף אמצעים המגנים על זכויות יוצרים. הנתבע נענה לצו בית-המשפט, אך מייד העלה קישורים אלקטרוניים למאות אתרי אינטרנט בהם נמצאת תוכנת ה-DeCSS. כאשר התברר לתובעים עניין הקישורים, הגישו בקשה לבית-המשפט לתקן את הצו שנתן, בטענה שהנתבע עוקף את הצו ומטרתו על-ידי יצירת הקישורים.

 

התובעים פעלו בטקטיקה שבה הושם דגש על המניע של הנתבע בניסיון להבחין בין קישורים רגילים לבין אלו שנוצרו על-ידי הנתבע. המניע השלילי של הנתבע צורם לעין כפועל יוצא מההפניות שייצר לאתרים שונים שבהם מצויה התוכנה המפרה וכן בעידוד שנתן לגולשים להקים אתרי אינטרנט מקבילים. נראה שבית המשפט ייענה בחיוב לבקשת התובעים, לא בגלל ההבחנה בין קישור צודק ושאינו צודק, אך בעיקר בגלל שהנתבע היה כפוף לצו בית-משפט באותו פרק זמן שיצר את קישורים. לא ניתן לצפות שאדם הכפוף לצו בית משפט יורשה לעקוף את כוונות ומטרות הצו באמצעות שימוש בטכנולוגיות שונות. כוונת הצו הזמני הינו למנוע עקיפת אמצעי הגנה המועלים על דיסק DVD, ולאו דווקא צו האוסר את השימוש בתוכנת DeCSS.

 

בנושא אחר לגמרי, אך עדיין בנושא הקישורים, חברת התקשורת הבריטית, British Telecommunications, טוענת כי היא זו שהמציאה את קישור ההיפרלינק, ושיש לה זכויות פטנט על ההמצאה. ענקית התקשורת החלה לשלוח מכתבי דרישה לספקיות שירותי אינטרנט בכדי שאלו תשלמנה תמלוגים על השימוש בטכנולוגיה. בעוד שיש המטילים ספק ביכולתה של BT לזכות בתביעתה, יש הצופים גידול ניכר בתביעות בגין פטנטים גורפים, בעיקר בנושאי טכנולוגיה ופטנטים עסקיים (business patent). אחת הסיבות לכך הינה העובדה שעד ללפני כשנתיים משרד הפטנטים האמריקני נהג שלא להעניק פטנט על המצאה של שיטה עסקית, אך עם הכרת בית המשפט העליון האמריקאי בתכולתן של אלו, נפרצו הסכרים, ואלפי בקשות לפטנטים מסחריים הוגשו בשנה וחצי האחרונים. בקשות אלו נמצאות כעת בשלבים האחרונים לפני קיבולן הסופי. עם קיבולן, צפוי שבעלי הפטנטים יפנו לערכאות השיפוטיות בכדי לאכוף את זכויותיהן. ולראיה, מספר שעות לאחר שחברת BT הכריזה על זכויותיה לפטנט על הקישור האלקטרוני, הכריזה חברה אחרת מפלורידה, TeleDynamics Group, שיש לה פטנט אשר משפיע על האפשרות לאסוף אינפורמציה באינטרנט. נציג החברה טען שלפטנט יש טענות גורפות ביותר, הכוללות כמעט כל דרך לאסוף אינפורמציה על הפרט ולהעבירו בצורה אוטומטית לגורם שלישי. לטענת בעל הפטנט, השפעתו הגורפת תהיה על שיטות של פרסום ושיווק באינטרנט.

 

הפטנט של BT שונה בכך שהחברה מנסה ליישם פטנט ישן על טכנולוגיה חדשה. אין ספק שיהיו רבים אשר יחפשו דרכים להוכיח שהפטנט אינו תקף. סביר להניח שקו ההגנה שיינקט על ידי הנתבעים השונים יהיה מבוסס בעיקרו על טיעון של היעדר המצאה, קרי כאשר הוגש הבקשה לפטנט כבר הייתה בשימוש טכנולוגיה אשר בעל הפטנט טוען הינו מכוסה על-ידי הפטנט. כך כבר פורסם מאמר אשר דן בטכנולוגיה בנושא קישורים שהיה בקיים לפני הגשת בקשת הפטנט של BT, וה – World Wide Web Consortium, הגוף שקובע את הסטנדרטים של האינטרנט, מפנה לעבודות מחקר קודמות של חוקרים אשר היו מעורבים בפיתוח טכנולוגיות הקשורות לקישור ההיפרלינק.