Share
02/02/2000 | עוה``ד אביב אילון ויונתן בר-שדה | ישראל
נפלאות הקישור

מאמר העוסק בהחלטה תקדימית בארצות הברית בו נמצא כי קישור - הממוקם באתר X המפנה גולש לאתר Y וגורם לפעולה כלשהי שפוגעת בזכויות של צד שלישי - דינו להימחק.

נפלאות הקישור כן כן, זה היה כמעט בלתי אפשרי להתעלם מהסוגיה הסבוכה הנובעת מהפרה הקדושה של האינטרנט הלו הוא מיודענו "הקישור" הידוע גם בשם “hyperlink”. ביום 17.08.2000, בהחלטה תקדימית בארצות הברית וככל שידוע לנו המקרה השני בעולם (מקרה מהולנד בו הורדו לינקים שמקשרים לאתר שמפר זכויות יוצרים) נמצא כי קישור - הממוקם באתר X המפנה גולש לאתר Y וגורם לפעולה כלשהי שפוגעת בזכויות של צד שלישי - דינו להימחק. בית המשפט המחוזי המערבי של ניו-יורק באמצעות השופט לואיס קפלן, מצא, בין היתר, כי קישור כשלעצמו יכול שיהווה אמצעי להפרת החוק וככזה יש למחקו.

 
כפי שציינו במאמרינו הקודמים קיימת היסטוריה מכובדת של מקרים בהם ניסה צד אחד לגרום לצד שני להוריד קישורים שמפנים לאתר המפר זכויות של צד שלישי. לדוגמא בסקוטלנד, בעלת סוכנות לחדשות מקוונות תבעה את חברתה למקצוע בכך שזו הניחה קישור באתר הבית שלה לאתר הראשונה תוך עקיפת פרסומות והפנייה ישירה למאמרים, מבלי לבקש רשות על כך. (Shetland Times Ltd. v. Wills Scot Sess-Cas (10/24/96), 1 EIPLR 723 (11/1/96) ; תביעה בארה"ב בגין הקמת קישוריות בלתי מורשות (CMB Worldwide Inc. v. American Legends 49 D 109607 (D.IND. 7/22/96) ; (Ticketmaster Corp. v. Microsoft Corp. No. 97-3055 (C.D. Ca., filed 4/24/1997) בה מיקרוסופט אפשרה לגולשים בתחום אתר הבית שלה ל"קפוץ" ישירות למנגנון המכירות של Ticketmaster וגרימת נזקים כלכליים בכך שהדילוג התבצע מעל דפי הפרסומות.
 
בדרך כלל במקרים אלה קו ההגנה התבסס על טענת חופש המידע ו/או חופש הביטוי המאפשר לגורם אחד להצביע על תכנים הנמצאים בבעלותו של גורם אחר. במסגרת תביעה שהגישו מפיצת הסרטים הענקית Universal City Studios v. Reimerdes נדונה זכותם של האקרים (www.2600.com) להפיץ באינטרנט תוכנה (DeCSS) שמסוגלת לפענח את הקידוד ואמצעי הגנה שונים שחברות הסרטים פיתחו בכדי למנוע ממשתמשים בתקליטורי DVD מלהעתיק את הסרטים המוקלטים על התקליטור באמצעות ה-Content Scramble System CSS. בין היתר, חברות הסרטים דרשו גם שספקי שירותי האינטרנט (ISP) יורידו את התוכנה מן האתרים שלהם, נקודה שבמאמרנו הבא נתייחס אליה, ותבעו את ההאקרים עצמם בגין גניבת סודות מסחר ופגיעה בזכויות יוצרים. בית-המשפט העניק לחברות הסרטים צו מניעה זמני בדחותו טענות שונות שהעלו ההאקרים, וביניהם טענה של דיכוי חופש הביטוי, ושפיתוח תוכנת ההאקרים (תוך שימוש בתוכנת ההצפנה המקורית בכדי לפתח את תוכנת ההאקרים) הינה הנדסה לאחור ושימוש הוגן, המותרים על-פי חוק זכויות יוצרים האמריקני. במתן צו מניעה זמני, פסק בית-המשפט שהתוכנה כנראה ותימצא כמפרה זכויות יוצרים תחת החוק האמריקני - Digital Millennium Copyright Act (1998)- אשר אוסר על סחר במתקנים ואמצעים שכל מטרתם לעקוף הגנה על זכויות יוצרים.
 
מיד לאחר מתן צו המניעה הזמני, הגדילו לעשות הנתבעים ולאחר שהורידו את התוכנה המפרה מהאתר שלהם, דאגו ליצור קישורים לאתרים אחרים בהם נמצאת התוכנה המפרה. כאשר התברר כי הנתבעים עקפו את צו המניעה באמצעות טכנולוגיה שנויה במחלוקת פנו התובעים לבית המשפט בבקשה להרחיב את צו המניעה גם לקישורים באינטרנט. חברות הסרטים דחקו את בית המשפט לעסוק בסוגיה בלתי ברורה בעליל עם מספר פסיקות קודמות שקובעות כי קישור אינו מהווה הפרה כשלעצמה ובעצם ביקשו מבית המשפט לקבל החלטה כי 2600.com מפרה את זכויות התובעים באמצעות הפצת התוכנה המפרה באינטרנט על-ידי הקישורים שיצרה לאתרים שמכילים את תוכנת ה-DeCSS. כפי שציינו, טענת ההגנה נבעה מהעובדה שכל תפקידו של הקישור הינו להצביע לציבור הגולשים היכן ניתן למצוא מידע, תוכן או אתר מסוים, ועל-כן פעולה שכזו עולה כדי דיבור המוגן תחת זכות היסוד לחופש הדיבור. וכך לאחר בחינת העובדות נימק השופט על גבי 93 עמודים מדוע הוא מוצא בקישורים שהונחו באתר הנתבעים כקישורים מפרים ולפיכך יש להורידם.
 
ניכר כי חלק מנימוקי ההחלטה נבעו לא בגלל ההבחנה בין קישור צודק ושאינו צודק, אלא בגלל שהנתבעים היה כפופים לצו המניעה הראשון באותו פרק זמן שיצר את קישורים, לפיכך בית המשפט לא מצא לנכון לתת לנתבעים לעקוף את כוונות ומטרות הצו שניתן באמצעות שימוש בטכנולוגיות שונות.


02/02/2000



חדשות
ישראל  | הליכים משפטיים נגד מפעילי אתרי קודי  
ארצות הברית  | נדחו תביעות אחריות לפיגועים בישראל נגד פייסבוק  
ארצות הברית  | שופט מתיר הסכם פשרה בעקבות פריצת סייבר  

מאמרים
ארצות הברית  | האם רצוי לתת חיסיון לקישורים?  
ישראל  | אספקטים נוספים בנושא הקישוריות באינטרנט  
ישראל  | ה-GPS נתן מסלול לא טוב? קדימה לתבוע את היצרן!  

פסיקה
ישראל  | (תביעות קטנות חדרה) איסקוביץ` נ` בנק  
ישראל  | תק 3582/09 (תביעות קטנות ירושלים) שטרית שי נ` סלקום ישראל בע``מ  
ישראל  | א 16360/08 (שלום ירושלים) מזרחי רועי נ` או.אמ.סי (א.א.י) תקשורת מחשבים בע``מ  

מקורות מקוונים
בוסניה - הרצגובינה  | הלשכה להפקדת ביטוח של בוסניה והרצגובינה - AOD BiH  
קרואטיה  | הלשכה להפקדת ביטוח ושיקום בנקים של קרואטיה - DAB  
אינדונזיה  | התאגיד האינדונזי להפקדת ביטוח - IDIC  






מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2022