תאריך: 22.08.2006

בש"א 15819/06 (תיק עיקרי: א 2616/00)

בית המשפט המחוזי בתל-אביב

כב` השופטת צפורה ברון

קרן אזולאי קרן ואח` נ` אורט ישראל

עובדות:

המדובר בתביעה של 16 תלמידים כנגד המכללה האקדמית ע"ש אורט סינגלובסקי בתל-אביב, אשר נרשמו בה בטרם זכתה להכרת המועצה להשכלה גבוהה. התלמידים טוענים כי המכללה הציג להם מצג שווא לפיו כן הוכרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

לאחר הגשת הסיכומים בהליך הנ"ל, הוגשה בקשה מטעם התובעים למחיקת סעיפים מסיכומי הנתבעת, בטענה כי יש בהם הפניה לאתרי אינטרנט שלא הוצגו במהלך המשפט, ומשכך מדובר לטענת התובעים בראיות בלתי קבילות.

נפסק:

בית המשפט קבע כי לאור העובדה שאתרי האינטרנט - אליהם מפנים סיכומי הנתבעת –  הינם אתרים רשמיים של מוסדות ציבוריים שנכנסים בגדר "רשומה מוסדית", כהגדרתה בסעיף 35 לפקודת הראיות, הרי הם מהווים ראיות שניתן להציגם ללא עד מגיש ומאמת.

בתי המשפט

החלטה

בפני בקשה למחיקת סעיפים מסיכומי הנתבעת, אשר הוגשו במסגרת התיק שבכותרת.

הנתבעת הגישה תגובה, לפיה היא מתנגדת לבקשה מטעמים שפרטה בתגובתה.

הרקע לבקשה:

עניינה של התובענה שבכותרת בתביעה שהגישה קבוצת צעירים, אשר נרשמו ללימודי תואר ראשון במנהל עסקים אצל הנתבעת, בשעה שהאחרונה טרם זכתה להכרת המועצה להשכלה גבוהה (להלן: "המל"ג"). לטענת התובעים, הנתבעת הציגה בפניהם מצג שווא והטעתה אותם, הכל מתוך כוונה כי ירשמו ללימודים אצלה, כאשר בסופו של יום החליטה לסגור את מסלול הלימוד מטעמים כלכליים.   

מצויים אנו בשלב הגשת הסיכומים; סיכומי התובעים הוגשו ביום 22.3.06 וסיכומי הנתבעת הוגשו ביום 5.7.06.

ביום 16.7.06 הוגשה הבקשה דנן, במסגרתה טוענים התובעים, כי סיכומי הנתבעת כוללים הפניות וציטוטים ממסמכים בלתי קבילים ו/או מסמכים שלא הוגשו כדין במהלך המשפט.

לטענת התובעים, ציטוטים והפניות אלה הינם בגדר ניסיון להגניב ראיות חדשות בשלב הסיכומים ומן הראוי להורות על מחיקתם מכתב הסיכומים. הבקשה מתייחסת לסעיפים 17, 52 ו- 152 לסיכומי הנתבעת.

עוד טוענים התובעים להרחבת חזית ולחריגה מכתבי הטענות, הבאה לידי ביטוי בסעיף 94 לסיכומים. כבר עתה אציין, כי נראה שהתובעים התכוונו להפנות לסעיף 93 לסיכומים, שענייננו הגנה בדבר הסתכנות מרצון.

דיון והכרעה:

אין מחלוקת, כי כתבי הטענות הם המסגרת הדיונית אשר מגלמת בתוכה את הריב המשפטי על כל היבטיו. טענות חדשות שלא בא זכרן בכתב התביעה או בכתב הגנה, אין להתירן במסגרת הבאת הראיות ובלשונו של כב` השופט, ד"ר יואל זוסמן:

"סיכומים בכתב אינם דרך נאותה להביא בהם ראיות נוספות על אלו שהובאו במהלך המשפט, אלא חייבים להצטמצם בהרצאת טענותיו של בעל דין, שאלמלא הוראת בית המשפט לסכם בכתב, היה מרצה אותן בעל-פה".

(ראה ספרו של ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) בעמ` 513 וההפניות שם).

אין גם מחלוקת, כי הגשתו של מסמך כראייה צריכה להיעשות באמצעות עד מגיש, למעט במקרים שפקודת הראיות מתירה את הגשת המסמך בדרך אחרת (ראה יעקב קדמי, על הראיות, הדין בראי הפסיקה, חלק שני (מהדורה משולבת 2003), בעמ` 782). 

על רקע עקרונות אלה, אדון בבקשה שבפני;

סעיף 152 לסיכומים- הפניה לאתרי אינטרנט:

בסעיף 152 לסיכומיה מפנה הנתבעת לאתרי אינטרנט רשמיים של המל"ג, המכללה האקדמית יהודה ושומרון ומכללת תל-חי, באמצעותם היא מבקשת להוכיח, כי בעת הרשמת התובעים לנתבעת, לא היו למכללות יהודה ושומרון, תל-חי, המרכז הבינתחומי ועמק יזרעאל הכרה של המל"ג למתן תואר ראשון במנהל עסקים.

לטענת התובעים, אתרי האינטרנט הנ"ל אינם בגדר ראיות קבילות לא רק בשל אופיין, אלא ובעיקר משום שהם לא הוגשו כראייה במהלך המשפט.

לטענת הנתבעת, האמור באתרי האינטרנט נועד להזים את טענת התובעים, כי בעת שנרשמו לנתבעת, הייתה להם האפשרות להתקבל ללימודים אקדמיים מוכרים, טענה אשר נטענה לראשונה בשלב הסיכומים. מעבר לכך, סבורה הנתבעת, כי ההפניה לאתרי אינטרנט אינה "ראיה" כמשמעות המונח בפקודת הראיות, כי אם הפנייה למאגר מידע שהוא בנחלת הכלל, כלי באמצעותו עושה בית המשפט את מלאכתו ובתחום "הידיעה השיפוטית" של בית המשפט. לחילופין טוענת הנתבעת, כי המדובר ברשומה מוסדית, אשר ניתן להציגה ללא עד מגיש ומאמת.

סבורני כי יש ממש בטענות הנתבעת;

הטענה, כי התובעים יכולים היו להתקבל ללימודי תואר ראשון במנהל עסקים במכללות אחרות, עלתה לראשונה במהלך החקירות הנגדיות של עדי הנתבעת והיא נטענה גם בסיכומי התובעים. משכך, יכולה הייתה הנתבעת לנסות ולהזים טענה זו בסיכומיה.

זאת ועוד, המדובר באתרי אינטרנט רשמיים של מוסדות ציבוריים, אשר הינם בגדר "רשומה מוסדית", כהגדרתה בסעיף 35 לפקודת הראיות, דהיינו "מסמך, לרבות פלט, אשר נערך ע"י מוסד במהלך פעילותו הרגילה של המוסד" (השווה לבש"א (ת"א) 17590/02 צוקרמן נ` ארית תעשיות בע"מ, דינים מחוזיים ל"ג (8) 406). אשר על כן, ניתן להציגם ללא עד מגיש ומאמת.

 סעיפים 17 ו-52 לסיכומים:

על מנת לבסס את טענתה, כי התובעים ידעו לאורך כל הדרך, כי הנתבעת עדיין לא קיבלה הכרה מהמל"ג, הפנתה התובעת בסעיף 17 לסיכומיה למכתב "נציג הורי תלמידי המסלול של התובעים" ובסעיף 52 לסיכומיה למכתב "נציגי הסטודנטים".

לטענת התובעים, המכתבים האמורים צורפו על-ידי הנתבעת לתיק המוצגים שהגישה מבלי שהייתה אליהם התייחסות כלשהי בתצהירי עדות ראשית מטעמה.

לא מצאתי ממש בטענת התובעים; 

אכן, נכונה טענת הנתבעת, כי שני המכתבים צורפו לתצהירו של ד"ר לבני מטעם הנתבעת כדין, ועל כן הינם בגדר ראיות קבילות. למען הנוחות, צורפו מסמכים אלה פעם נוספת לתיק המוצגים של הנתבעת.

סעיף 93 לסיכומים- טענה להרחבת חזית:

בסעיף 93 לסיכומיה טוענת הנתבעת להגנה בדבר הסתכנות מרצון מצד התובעים.

התשתית העובדתית לטענה האמורה אכן מצויה בכתב הגנתה של הנתבעת ועל כן אין המדובר בהרחבת חזית.

סיכומם של דברים:

הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בעת מתן פסק הדין, אשר יומצא לב"כ הצדדים בדואר רשום.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום כ"ח באב, תשס"ו (22 באוגוסט 2006) בלשכתי בהעדר ב"כ הצדדים