בתאריך 04.01.2007 יערך כנס במרכז למשפט וטכנולוגיה שבאוניברסיטת חיפה, בנושא: "פטנטים בחיים".

הכנס יסוב סביב הסוגיה, האם ניתן לרשום פטנטים ברקמות ותאי אדם והאם ראוי לעשות כך.

החוקרים באוניברסיטת חיפה מסבירים כי כפרקטיקה נוהגת, רשות הפטנטים בישראל מאשרת מעת לעת בקשות לרישום פטנט ברקמות ותאי אדם, הן בצורת תביעת התאים עצמם והן בתביעת תהליך הכנתם.

כשגרה נרשמים, אם כן, בישראל, פטנטים על תאי גזע, אנזימים, מקטעי דנ"א מגוף אדם המקודדים לחלבון או שימוש פוקנציונלי אחר. בארצות הברית, לצורך ההשוואה, עד לאחרונה, לא היה אף חוק פדרלי האוסר עיבוד גנטי של עוברים אנושיים או סיום חייהם במסגרת מחקר רפואי.

מדע הביוטכנולוגיה, דיני הקניין הרוחני שמכוחם ודיני הפטנטים בפרט, מתמודדים כבר היום, הלכה ולמעשה, עם שיקולים דתיים-אתיים-מוסריים בסוגייה זו, בהציעם הסדרים משפטיים שונים ברחבי העולם ובישראל במסגרת המירוץ הביוטכנולוגי אחר סודות עשיית האדם, תאיו ורקמותיו.

בדומה לדין האמריקני בעבר, בארץ, עמדתה הנוכחית של רשות הפטנטים הייתה ונותרה, כי היא אינה מנועה מלקבל לרישום פטנטים הקשורים לרקמות ותאי אדם, זאת ברקע ההסדר הלאקוני המופיע בסעיף 7(1) לחוק הפטנטים האוסר "רישום בתהליכים לטיפול רפואי בגוף האדם".

שינויים בחוק הפטנטים ובחוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) משנת 1999 האוסר שכפול גנטי של אדם, עלולים להגביל את היקף התעשייה בתחום זה, אך לצידה גם את סמכותו של רשם הפטנטים בתחום, בהתאם לנהוג כיום אצל רשם הפטנטים האמריקני. מנגד, לא ברור כי יש לשנות ההסדר הקיים, וייתכן שיש להסתפק בהסדרת דיני הרישוי בנושא, אם בכלל.

שאלות אלו ואחרות ידונו ביום העיון.

מעוניינים לדעת עוד? קראו על פטנטים וקניין רוחני.