בתי המשפט

פסק דין

בקשה לביטול פסק בוררות (סעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968).

המבקשת התקשרה ב-20.11.01 בחוזה לרכישת דירה בבניין שנבנה בהרצליה על חלקה 108 בגוש 6526, באמצעות הנאמן מטעמו של המוכר, רואה חשבון שלמה זיו.

בעת חתימת החוזה שילמה המבקשת לידיו הנאמנות של רו"ח זיו 20,000 $ בלבד ואילו את יתרת התמורה בסך 414,800 $ התחייבה לשלם עד ל-15.12.01 "כנגד קבלת החזקה בדירה".

חילוקי דיעות שנתגלעו לגבי דרך החישוב של יתרת התמורה, כאשר המבקשת טוענת לשער הדולר היציג ב-15.12.01 והמוכר טוען לשער הדולר היציג ביום התשלום בפועל, הועברו לבוררות בפני בורר דן יחיד אשר:

 "יתמנה בהסכמה על ידי עורכי הדין יהודה טלמון ומיקו מנחם. במידה ולא תושג הסכמה, יתמנה הבורר על ידי ראש לשכת עורכי הדין". (הסכם בוררות, נספח ג` לבקשה).

לשכת עורכי הדין המליצה על מינויו של עו"ד רן יגנס לבורר.

ב-4.3.2002 ניתן פסק בוררות על ידי כב` הבורר עו"ד רן יגנס. הבורר הנכבד פסק כי על המבקשת לשלם את הסכום הנקוב בדולרים, לפי שער הדולר היציג ביום התשלום בפועל וציין כי אילו הוכיחה המבקשת:

"שיתרת סכום התמורה היתה זמינה בידה ביום 15.12.01 ומוצעת למוכר וכי האחרון דחה ביזמתו, במתכוון, את מועד התשלום עקב רצונו ליהנות מהפיחות המהיר שחל באותם ימים בשער הדולר.... בנסיבות שכאלה יכולה היתה לעלות כדי חוסר תום לב ואזי יתכן שהיה מקום להורות על שערוך שונה של יתרת התמורה".

(סעיף 8 לפסק הבוררות).

המבקשת חויבה בהוצאות הבוררות ושכר טרחת ב"כ המוכר בסך 5,000 ₪.

בקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה, בחלוף כ-26 חודשים מיום שניתן (ב-25.4.2004).

יצויין כי במהלך אותם חודשים התנהלה התדיינות בערכאות בנושאים אחרים הקשורים לעסקת המכר.

הבקשה מבוססת על עובדות אשר נתגלו, לכאורה, "רק בימים האחרונים", בדבר קשרים בין הבורר הנכבד לרו"ח שלמה זיו. לטענת המבקשת נפגמה מראית פני הצדק, לאור הקשרים הללו שלא הודע עליהם לצדדים בפתח הבוררות, על ידי הבורר הנכבד.

הבקשה לביטול פסק הבוררות מחובת הצדק, מבוססת על עילת הביטול שבסעיף 24(10) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, ועל כן אינה כפופה למשטר הזמנים שבסעיף 27 (א) לחוק. הבקשה הוגשה על פי הנטען, סמוך לגילוי העובדות.

על אף עילות ביטול נוספות המנויות בתצהירה של המבקשת, בגינן אחרה את המועד, נסב הדיון על עילת הביטול העשירית בלבד, תוך הדגשת "מראית" פני הצדק, להבדיל מתוכנו של פסק הבוררות שהוא "התוך".

טענות המבקשת

הבקשה מבוססת על חשש למראית פני הצדק, מפאת אי גילוי היחסים העסקיים בין הבורר לבין הנאמן מטעם המוכר:

"6.       כאמור בתצהיר הרצ"ב, המבקשת גילתה באתרי אינטרנט של הנאמן והבורר, כי קיים קשר מקצועי בין הבורר, המכהן כדירקטור בדירקטוריון של חברת אלתא תעשיות אלקטרוניות בע"מ .... וכן כחבר ועדת הביקורשלה, בעו"ד רו"ח זיו מכהן בה כרואה חשבון שלה.

הבורר ורו"ח זיו גם יושבים בצוותא בהנהלת אלתא. פירושם של דברים הוא שהבורר ורו"ח זיו נמצאים בקשרי עבודה הדוקים, והדבר עלול ליצור ניגוד אינטרסים.

7.         כמו כן, בנק החקלאות ואורמת תעשיות הינם לקוחות משותפים של הבורר והנאמן.

8.         לבורר ולרו"ח זיו אינטרסים כלכליים משותפים הנובעים מכך שמכהנים ביחד בהנהלת חברת אלתא, ומכך שיש להם לקוחות משותפים."

לתצהירה של המבקשת צורף המידע אשר נמשך מהאינטרנט "באקראי".

עורך דין יגנס ורואה חשבון זיו הגישו תצהירים במסגרת התגובה לבקשה. מעיון בתצהירו של רואה חשבון שלמה זיו עולה כי אין לו קשר ישיר עם חברת אלתא ומעולם לא ישב בישיבות ההנהלה או הדירקטוריון של אלתא. רו"ח זיו אינו מכיר כלל את עו"ד רן יגנס:

"ולמיטב זכרוני לא פגשתי אותו מעולם".

עו"ד רן יגנס הצהיר אף הוא כי לא הכיר את רו"ח שלמה זיו ואין לו כל קשרים מקצועיים או אישיים עם משרדו.

המבקשת והנאמן, רו"ח זיו, נחקרו על תצהיריהם.

על מנת למנוע חשדנות יתר, או ניצול לרעה של הזכות להעברת בורר מתפקידו (סעיף 11 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968), קבעה הפסיקה מבחן אובייקטיבי למשוא פנים וניגוד עניינים (בר"ע 254/86 איליט בע"מ נ` אלקו חרושת אלקטרומכנית בע"מ פד"י מ"ב[1], 298, 303 וכן בוררות דין ונוהל, מהדורה שלישית מורחבת, עמ` 466).

בד בבד נקבעה מערכת בלמים, המופעלת באמצעות חובות גילוי ואמון מוגברות (ה"פ (ת"א) 865/97, דריה אינג`נירינג נ` חירם לנדאו בע"מ (לא פורסם).

הואיל והעובדות אשר נטענו על ידי המבקשת לביסוס הטענה של חשש ממשי לניגוד עניינים, נמצאו בלתי נכונות בעליל, אין אלא להצטער על עגמת הנפש והפגיעה בכבודם ובשמם הטוב של רו"ח שלמה זיו ועו"ד רן יגנס:

"סופם של דברים, לא מצאתי בטענות המבקשים עילה להעברת הבורר מתפקידו. דומה, כי למקרה זה יפים דברים של כב` השופטת שטרנברג-אליעז, שהובאו בהסכמה על ידי כב` השופט טירקל ברע"א ‎1651/99 ר.ר. חניונים בע"מ נ` הסתדרות העובדים החדשה בישראל, דינים עליון נו ‎51, ולפיהם

"העברת בורר מתפקידו עניין כבד הוא ויש בו משום חשש לפגיעה מכאיבה בשם הטוב. עורך דין המנסח בקשה להעברת בורר מתפקידו עקב משוא פנים, כאשר הבקשה אינה מבוססת, ויש בה כדי לעורר ספק בתום הלב, שומה עליו לשקול את מכלול השיקולים הראויים, בטרם יחתום על הבקשה"

דומה, כי ראוי היה שבא כוח המבקשים יקח דברים אלה לתשומת ליבו."

(ע"א 7298/00, בסט דוד סמואל נ` חממי עזרא (לא פורסם)).

לא שוכנעתי כי המבקשת "שוטטה" לתומה באינטרנט ונתקלה במידע שנוצל על מנת לתקוף פסק בוררות אשר ניתן לפני זמן רב: הבורר מונה על ידי לשכת עורכי הדין בישראל ולצדדים לא היתה יד בקביעת זהותו. בחקירתו הנגדית של הנאמן אושר האמור בתצהירו. לנאמן לא היה עניין אישי בתוצאות הבוררות. עו"ד יגנס ורו"ח זיו התוודעו זה אל זה באולם בית המשפט. אף לא נמצא בסיס לטענותיה החמורות של המבקשת בתצהירה, על קשר עסקי "הדוק" בין הנאמן לבין הבורר.

מצויים אנו בראשיתו של עידן חדש. רשת האינטרנט מעניקה נגישות לכמות אינסופית של מידע. כל שנדרש הם מחשב אישי וחיבור לקו טלפון (N. Nathanson, The Laws of the Internet, Butterworths, 1997, p. 3).

די בהקלדת מספר מלים עלי מקלדת, ומייד יוצף המסך באינפורמציה על אירועים, חברות ומידע בצורות שונות ומגוונות יוזרם לכל דכפין.

הרשת מאפשרת נגישות למידע חוצה גבולות ולשקיפות, במידה המסכנת זכויות יסוד לפרטיות ולכבוד (חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981):

"רשתות מחשבים החובקות גבולות ארגוניים ולאומיים מעוררות דאגה בכל הנוגע לצנעת הפרט והגנת פרטיותו. יתרונות היעילות והפופולריות הגוברת של האינטרנט גורמים לכך, שיותר ויותר מידע מאוחסן בפורמט דיגיטלי, קריא במחשב ושהגישה אליו יחסית קלה. בד בבד עם שיפור רשתות המחשבים ועם הרחבת נגישותן, הגישה למידע והעברתו ברשתות רחבות היקף נעשית בכפיפות לפרוטוקולים אחידים. התוצאה היא, שקל יותר כיום מבעבר להרכיב דיוקנים אישיים מפיסות מידע שלוקטו ונאספו ממקומות רבים ושונים, כך שצנעת הפרט הופכת לסוגיה חשובה ביותר" (י` בר שדה, האינטרנט והמשפט המסחרי המקוון, תשנ"ט, עמ` 136).

ניצול לרעה של מקור זה, במטרה לפגוע באמינות נושאי תפקיד הוא ענין חמור, כפי שמעיד המקרה שלפנינו. 

התוצאה היא כי הבקשה נדחית, בלא צורך להיזקק להלכות המשפטיות העוסקות במראית פני הצדק. 

פסק הבוררות מאושר (סעיף 28 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968).

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים, לכב` הבורר, עו"ד רן יגנס ולרו"ח זיו שלמה.

ניתן היום, ט"ו בתמוז התשס"ד (4 ביולי 2004), בהיעדר הצדדים.

                                                                        ______________________

                                                                        רות שטרנברג אליעז, שופטת

                                                                        סגן נשיא