מחבר המאמר מזכיר כי השנה פורסם על פריצות רבות למידע בארגונים רבים בארה"ב. בין הארגונים שהתגלה כי מערכות המידע שלהם נפרצו ניתן למנות אוניברסיטאות, חברות כמו דיסני, Western Union, Fidelity Information Services, אתר Monster.com ועוד.המחבר טוען כי מידע אישי של מיליונים נגנב ושימש לאחר מכן למשלוח דואר זבל, תוכנות זדוניות, הפצת תוכנות ריגול, הונאות בכרטיסי אשראי וגניבת זהות.מחבר המאמר מציין כי הרשויות החלו לנקוט באמצעים שמטרתם לעצור את הפורצים ו- 39 מדינות חוקקו חוקים הקשורים להודעה על פגיעה בפרטיות עקב גניבת מידע. לפי החוקים הללו, ארגונים שחושדים כי נעשתה פריצה למידע המצוי על מחשביהם, חייבים להודיע על כך לכל האינדיווידואלים, שפריצה כזו למידע יכולה להשפיע עליהם.המחבר אומר כי הפריצות הללו נעשות חמורות יותר, משום שכיום גנבי המידע מכוונים ספציפית ובאופן אקטיבי לפריצה למידע של חברות מסוימות. לטענתו, מידע אישי מאוחסן ביותר מדי מקומות ויוצר הזדמנות לגנבתו. באותו הזמן, מוסיף המחבר, גם טבע ההאקרים השתנה. הפשע המאורגן מכוון כעת למידע שיכול ליצור לו רווחים פיננסיים.מחבר המאמר מציין כי אם מידע רגיש נחשף, הוא יגנב וכי אם הפושעים לא יכולים להגיע למידע מבחוץ, הם מנסים למצוא מישהו מבפנים שיעשה עבורם את העבודה. המחבר טוען כי רוב הארגונים לא מצליחים להתמודד אם האיומים הללו ועד שהם לא ישדרגו את כלי האבטחה שלהם ומדיניותה, הפריצות תמשכנה.בהמשך המאמר מציין המחבר מספר אמצעים שניתן לנקוט בהם על מנת לשפר את המצב ומביא דוגמאות של שימוש באמצעים הללו על ידי חברות מובילות בתחומן.