ביקורת שלילית באתר Yelp מולידה פסיקה משונה


חברה אמריקנית פרסמה ביקורת שלילית נגד עורך דינה לשעבר באתר הדירוגים
Yelp
.




עורך הדין הפגוע תבע את החברה בתביעת לשון הרע, אך החברה מעולם לא הגיבה לכתב התביעה, כך שבית המשפט נאלץ לתת פסק דין במעמד צד אחד בלבד.




מבלי להידרש לסוגיית קיומו של לשון הרע בפרסום, קבע בית המשפט כי על החברה להסיר את הביקורת השלילית מאתר
Yelp
. עד כאן, לא מדובר בפסיקה חריגה. מה שהיווה צעד חריג בהתנהלותו של בית המשפט הוא צו עשה שהוציא, המחייב גם את אתר
Yelp
להסיר את התוכן, מבלי שהאתר היה כלל צד לתביעה.




הנהלת האתר מחתה על פסק הדין והגישה ערעור לבית המשפט, בו היא טוענת כי מעולם לא נכללה כצד לתביעה ולכן תמוה בעיניה כיצד הוציא בית המשפט של הערכאה הקודמת צו המחייב אותה בהסרת התוכן.



מעבר לכך, טענו ב-
Yelp
כי עומדת להם הגנת חופש הביטוי מתוקף היותם ספקית תוכן, זאת מכוח סעיף 230 לחוק אמריקני הנקרא
Communication Decency Act, 47 U.S.C
. עוד טענה
Yelp
כי כלל לא הוכח כי הביקורת שפורסמה באתר עולה כדי לשון הרע ולכן לא ברור מכוח מה היא מחויבת עתה להסיר את התוכן.




למרבה ההפתעה, בית המשפט לערעורים קיבל דווקא את עמדת בית המשפט של הערכאה הקודמת והורה להתיר את הצו על כנו. לטענת בית המשפט לערעורים, ניתן לחייב את
Yelp
להסיר את התוכן מבלי שתינתן לה האפשרות לטעון להגנה של אמת בפרסום או לטעון לקיומן של זכויות חוקתיות לחופש ביטוי


בתור ספקית תוכן.




מבולבלים? גם אנחנו. לא ברור כיצד ניתן מחד להשית צו עשה על חברה שאינה צד לתביעה כלל ומאידך לטעון כי אין לה זכות להשמיע את התנגדותה לצו האמור. נציין גם כי פסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית קבעה בבירור כי הוצאת צו עשה כנגד ישות משפטית שאינה צד לתביעה הינה הפרה חוקתית של הזכות להליך הוגן.




פסיקתם התמוהה של שני בתי המשפט עוררה את תשומת לבו של ארגון
Electronic Frontier Foundation
המתמחה בהגנה על זכויות במרחב הדיגיטלי והאחרון החליט לשתף פעולה עם חברת
Yelp
ולהגיש עמה עתירה לבית המשפט העליון של מדינת קליפורניה, שם הביע הארגון ביקורת חריפה על ההתעלמות הבוטה של הערכאות הקודמות מזכויותיה של חברת
Yelp
ומההפרה של הזכות להליך הוגן. אנו מצפים להתפתחויות בנושא.




© כל הזכויות שמורות